כבוד לעו"ד כרמית שי ועמותת המשפט בשירות הזיקנה

זקנים, מתנדבים, ומערכת החינוך

1. בימים אלה פורסם הדוח הראשון של פרוייקט עו"ז - עוצמה לזקנים, פרוייקט משותף של עמותת המשפט בשירות הזיקנה ועמותת "והדרת". הדוח עוסק במעורבותם ומקומם של זקנים במערכת החינוך. להלן תקציר המנהלים:
2. בדומה לעולם המערבי בכללותו, גם החברה הישראלית מזדקנת. שילוב של עליה בתוחלת חיים לצד ירידה בשיעורי הילודה והגירה מבוגרת יחסית, גורמים לכך שבעשורים הקרובים, מספרם של הזקנים ושיעורם באוכלוסייה הישראלית יעלה באופן ניכר.

מערכת החינוך נקראת אף היא להתמודד עם תופעה חברתית זו בהקשרים רבים ומגוונים: חינוך מבוגרים וזקנים, יצירת מסגרות פעילויות משותפות, הוראת מדע הזיקנה, ופיתוח תוכניות לילדים ולזקנים, ביחד ולחוד, בדרכים שונות ומגוונות.

בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות יוזמות של המשרד לאזרחים ותיקים, משרד החינוך, וארגוני גמלאים, ישנה עליה במודעות לצורך לפתוח ולערב את מערכת החינוך בכל הנוגע לחינוך נגד גילנות- ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה. אולם, עד היום לא היה כמעט תיעוד או הערכה מסודרת של תוכניות אלה.

על רקע זה, סקר ראשוני זה,  בדק 311 אתרי אינטרנט של בתי ספר שונים ברחבי הארץ, במגזר היהודי, בכל רמות החינוך (יסודי, חט"ב, וחט"ע), ובכל סוגי ההתיישבות ומגזרי הפיקוח. הסקר בדק את מידת קיומן של פעילויות המשלבות זקנים בפעילות בית הספר, וכן את אופי הפעילויות תוך חלוקה ל-3 דפוסים: פעילויות בהן הילדים "חזקים" (הם "מלמדים" את הזקנים); פעילויות בהן הזקנים "חזקים" (הם מלמדים את הילדים); ופעילויות בהן הזקנים והילדים "שווים" (מעורבים בפעילות בה לאף צד אין יתרון ידע ברור על השני).

הממצאים העלו כי באופן כללי:

א.      רק מיעוט מבתי הספר דיווחו על פעילות עם זקנים (38 בתי ספר מתוך 311);

ב.      מרבית הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים הם חלשים ( 27 תוכניות מתוך 44);

ג.        מיעוט הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים חזקים (2 תוכניות מתוך 44);

ד.      מרבית הפעילויות היו בחט"ב ובחט"ע, ומיעוטם היו בביה"ס היסודיים;

ה.      ישנן עדויות ליזמויות מקוריות וחדשניות בתחום מעורבות זקנים במערכת החינוך.

ההמלצות העיקריות בעקבות ממצאים אלה הם:

א.      יש לעודד הגברת היקף הפעילות של בתי ספר עם אוכלוסיית הזקנים.

ב.      יש לתמרץ פעילויות שבהן דפוס הפעילות המשותף הוא על בסיס יחסי כוחות שוויוניים בין הילדים ובין הזקנים, או על בסיס שבו הזקנים הם בעלי הכוח.

ג.       יש לשים דגש  על הגברת הפעילות בבתי הספר היסודיים.

ד.      יש להגביר את המחקר המלווה והמעריך את היתרונות והחסרונות של דפוסי הפעילות השונים על מנת להבין איזה פעילויות מצליחות יותר במניעת גילנות.

הסקר נגוע במגבלות הנובעות משיטת המחקר, אשר התבססה על דיווחים באתרי האינטרנט של בתי ספר במהלך סוף 2010 ותחילת 2011, ולא על בדיקה בפועל של הפעילויות עצמן (במיוחד במגזרים הדתיים והערביים).

 

כשלי הפנסיה התעסוקתית

פנסיה תעסוקתית היא הרובד החשוב ביותר להבטחת ושמירת רמת החיים והביטחון הסוציאלי בזיקנה.

מאז הרפורמה של ראשית שנות האלפיים, קרנות הפנסיה החדשות יכולות להשקיע כ-90% מכלל נכסיהן בשוק ההון (בכפוף למגבלות מסויימות), ולפיכך הכספים - האדירים - של מרבית העובדים השכירים בישראל, שאמורים להבטיח את עתידם הכלכלי בזיקנתם, חשוף כיום לסיכונים ניכרים בשל אופן ניהולם, ובהעדר פיקוח, בקרה, שקיפות או רגולציה הולמים.

הכתבה של רותם שטרקמן להלן מציגה תשריט דמיוני של מסקנות ועדת חקירה שלא היתה מעולם - אבל עלולה להיות מוקמת בעתיד אם לא יבוצעו פעולות מיידיות בתחום כבר כיום. לקרוא ולפעול כבר כיום:

ביטוח סיעודי פרטי - לאן הלך הכסף?

תחום הביטוחים הסיעודיים הפרטיים הינו תחום מהותי וחשוב לשמירת זכויות זקנים, במיוחד בגילאים מתקדמים שבהם חו"ח הופכים להיות סיעודיים ותלויים בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.

בהמציאות שבה האשפוז הסיעודי הממושך המוסדי אינו כלול בסל שירותי הסיעוד, וששעות הסיעוד במסגרת גמלת הסיעוד הינן מוגבלות ביותר, הפתרון של רכישת ביטוח סיעודי פרטי הינה רציונלית ביותר, במיוחד אם רוצים להימנע ממציאות שבה הילדים הבוגרים צריכים לעבור מבחן הכנסות כדי להשתתף במימון האשפוז המוסדי של ההורים הזקנים.

בפועל, שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים היה בשנים האחרונות יעד לאי סדרים ולפגיעה בזכויות המבוטחים.

ראיה נוספת למצב דברים זה ניתן למצוא בכתבה למטה שפורסמה היום בדה-מרקר על ידי הכתב נועם בר. כפי שעולה מהכתבה, מביקורת שערך אגף שוק ההון במשרד האוצר, נמצא כי "במשך שנים נהגו חברות ביטוח להשאיר אצלן כספים שהן היו צריכות להחזיר למבוטחים בפוליסות הביטוח הסיעודי". ראו למטה הכתבה בשלמותה. ולמי שהיה ספק בצורך ובחשיבות של רגולציה הדוקה בתחום ביטוחי זה - להלן עוד ראיה בנדון.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי והשתתפות עצמית בתשלום בגין תרופות

השאלה עד כמה חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי השפיע על זכויותיהם של הזקנים היא שאלה מורכבת.

מחד - חופש הבחירה הקיים כיום לזקנים לבחור את קופות החולים בהם הם רוצים להיות חברים, מבלי שקופת החולים יכולה "לסנן" אותם בגלל מחלותיהם מהווה זכות יסודית וחשובה. גם קיומו של סל שירותים בסיסי ושיוויני אינו דבר מובן מאליו.

מצד שני, לאורך השנים התווספו מרכיבים שונים לחוק, אשר באופן איטי שחקו את זכויותיהם בפועל של הזקנים.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סוגיית ה"השתתפות העצמית" בשירותים שונים, ובין היתר בתרופות.

בימים אלה פורסם שיעור ההשתתפות הממוצע של זקנים בתרופות, באופן השוואתי לקבוצות אחרות.

וכך פורסם היום בדה-מרקר:

http://www.themarker.com/news/1.1583218

"קשישים בני 85 ויותר משלמים עבור תרופות וטיפולים בסל הבריאות עד פי 15 יותר מצעירים בקבוצות הגיל 5-25 - כך עולה מהדו"ח המסכם את פעילות קופות החולים ל-2010, שפירסם האגף לפיקוח על קופות החולים בסוף השבוע.

לפי הדו"ח, בעוד שההוצאה הממוצעת לשנה של ילדים וצעירים בגילאים 5-25 נעה בין 60 ל-72 שקל בשנה, נאלצים קשישים בני 85 ויותר, שהם גם צרכני בריאות "כבדים" בהרבה, לשלם 1,023 שקל בממוצע לשנה - למרות התקרות שקיימות בחוק לתשלומי השתתפות עצמית. "

מציאות זו גורמת לפגיעה קשה בזקנים, שרבים מהם נאלצים להתקיים מקצבאות זיקנה, השלמת הכנסה ו/או פנסיה תעסוקתית, אשר נשחקים על פני זמן. ההוצאה הגדלה והולכת בגין השתתפות עצמית בשירותי הבריאות השונים יוצרים פגיעה כלכלית חמורה בזכויותיהם של הזקנים וביכולתם להבטיח לעצמם ביטחון סוציאלי בזיקנה.

אכן ראוי שסוגיה זו של ה"השתתפות העצמית" תתוקן באופן של קביעת "תקרות" הרבה יותר נמוכות מאלה שקבועות כיום על שיעור ההשתתפות המקסמיאליים לתרופות.

סרטים על זיקנה וגילנות

סרטים זכויות וזיקנה

איסי (ישראל) דורון

הקדמה

סרטי קולנוע הפכו במאה העשרים להיות כלי אומנותי-תרבותי מרכזי. סרטים משמשים אמצעי בעל מימדים מגוונים: אמנותיים, תרבותיים, ביקורתיים, תיעודיים, ועוד.

סרטים משמשים כבבועה לתרבות וערכים, כראי למנהגים והתרחשויות היסטוריות, וככלי להנצחת זיכרונות אישיים ולאומיים.

סרטים משמשים גם ככלי לשינוי חברתי: מנהיגים ואליטות עשו בהן שימוש כדי "לשטוף את המוח" של הצופים ולגייס אותן למטרותיהם; קבוצות מיעוט וחולשה עשו בהם שימוש ככלי לחשוף ולהפיץ עוולות חברתיות וכשופר להביע עמדות מושתקות, חריגות וביקורתיות. אכן, ניתן בקלות לחשוב על סרטים שהצליחו לחולל שינויים תודעתיים החל מ"קן הקוקיה" מחד (בכל הנוגע לגישה החברתית לאשפוז בכפיה של חולי נפש), ועד "super size it" (בכל הנוגע לתרבות הג'אנק-פוד של מקדונלדס).

זיקנה או זקנים לא זכו באופן היסטורי לביטוי או הכרה בסרטים. שחקנים הוליוודיים והגיבורים אותם הם שיחקו היו באופן כללי צעירים ויפים. עד כמה שזקנים זכו לנראות בסרטים, הרי שבדרך כלל היה זה בהקשרים סטריאוטיפיים של סניליות, חולשה, חולי ומוגבלות.

בשני העשורים האחרונים התחולל שינוי משמעותי בתחום זה. ייתכן שבחלקו הדבר נובע מהזדקנותם של כוכבי הולווד (כדוגמת מורגן פרימן, ג'ק ניקולסון, קלינט איסטווד ואחרים) שלא היו מוכנים לקבל על עצמם את תפקידי הזקנים הקלסיים; ייתכן שבחלקו הדבר גם נוגע מעליה במודעות בזהות הפוליטית האנטי-זיקנתית, המכירה במימדים הגילניים של ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה. בכל מקרה, בפועל ישנם סרטים מעולים בשנים האחרונות המציגים תמונה מגוונת ומורכבת של הזיקנה.

להלן רשימה לא ממצה של הסרטים שאני מכיר, ושאת רובם גם ראיתי.

סרטים לועזיים

שם הסרט במאי שחקנים ראשיים שנה וארץ סיפור העלילה הערות

UP

למעלה פיטר דוקטר ובוב פטרסון סרט מצוייר של פיקסר 2009

USA סרט מצוייר המיועד למבוגרים: מציג סיפורו של גיבור זקן, ה"בורח" עם הבית שלו באמצעות בלונים להגשים חלום שהבטיח לאשתו שנפטרה מקסים. סרט חזק ומרגש. שובר סטריאוטיפים

Grand Torino

גראן טורינו קלינט איסטווד קלינט איסטווד 2008

USA אלמן זקן, בשכונת מהגרים ענייה, נלחם לצדק חברתי מרשים וחזק.

אנטי גילני

The Curious Case of Benjamin Button

בנג'מין בוטון דויד פינצ'ר בראד פיט, קייט בלנשט, טילדה סווינטון. 2008

USA מה קורה כאשר החיים הם הפוכים: נולדים זקנים, ועם חלוף הזמן הופכים ליותר ויותר צעירים? מעורר מחשבות על זיקנה וילדות

Last Chance Harvey

הזדמנות אחרונה לאהבה

יואל הופקינס דסטין הופמן, אמה תומפסון 2008

USA גבר מזדקן המגיע ללונדון לחתונת ביתו פוגש בחורה צעירה ומפתח רומן מימד על היכולת להתאהב בכל גיל

Young@Heart

צעירים בלב סטפן וולקר האנשים האמיתיים 2007

USA סיפור מקסים (ואמיתי) על קבוצת זמר של זקנים השרים שירים של "צעירים" אמיתי ושובר סטריאוטיפים

The Savages תמרה ג'נקינס סימור הופמן, לאורה ליני 2007

USA מה קורה שאנשים בגיל העמידה מקבלים טלפון שאבא שלהם זקוק לאשפוז סיעודי? חזק! על איך ילדים מתמודדים עם נטל הטיפול בהורים

The Bucket List רוב ריינר ג' ק ניקולסון, מורגן פרימן 2007

USA שני חולים סופניים מחליטים לעשות את כל מה שחלמו לפני שהם מתים סרט נחמד, נותן פרספקטיבה על חיים ומוות

Away from her שרה פולי ג'ולי כריסטי

גורדון פינסנט 2006

קנדה גבר מזדקן שאישתו חולה באלצהיימר, ועוברת לגור במוסד, שם היא יוצרת קשר עם גבר זר מבט ייחודי ומרגש על אלצהיימר

The Barbarian Invasions

שיחות נפש דניס ארקנד רמי ג'ררד 2003

Canada צרפתי מזדקן מגלה שהוא חולה בסרטן סופני. הבן שלו, יזם מצליח, מנסה לדאוג לו לטיפול, אך בסוף מסייע לו למות המתת חסד סרט חזק הנוגע בהמתת חסד ובאיך בוחרים למות.

Something's Gotta Give

אהבה ללא גבולות ננסי מאיירס ג'ק ניקולסון

דיאן קיטן 2003

USA ג'ק ניקולסון כג'יגולו זקן, שבאופן מפתיע יוצר קשר עם אישה מזדקנת נחמד – לא יותר מזה.

Calendar Girls

נשות לוח שנה נייג'ל קול הלן מירן, ג'ולי וולטרס 2003

England סיפור אמיתי על קבוצת נשים מזדקנות שמחליטות לגייס כסף למלחמה בסרטן על ידי יצירת לוח שנה של תמונותיהן בעירום מקסים ושובר סטריאוטיפים ביחס למיניות ונשיות בזקנה

About Schmidt

אודות שמידט

אלקסנדר פיין ג'ק ניקולסון

קייטי בייטס 2002

USA

מר שמידט, סוכן ביטוח, יוצא לפנסיה. כעבור זמן לא רב אישתו מתה. הוא נותר אלמן ולפתע צריך להסתדר לבד. במקביל, ביתו מחליטה להתחתן . . סרט מעולה, העוסק בפרישה

Iris

איריס וג'ון

ריצ'רד אייר ג'ודי דנץ', קייט וינסלייט 2001

England סיפורה של הסופרת הבריטית הידועה איריס מורדוך שבסוף חייה סבלה מאלצהיימר, וטופלה על ידי בעלה. מרגש. משמעות הטיפול בחולי אלצהיימר

סיפור פשוט

The Straight Story דיויד לינץ' ריצ'רד פרנסוורט'

1999

USA אלמן מזדקן המתגורר עם ביתו המוגבלת יוצא למסע על מכסחת דשא לראות את אחיו שלא ראה שנים גיבור קלסי. מקסים. אנטי גילני קלסי.

Waking Ned Devine

להעיר את נד קירק ג'ונס איאן בנן, דויד קלי 1998

England קומדיה משעשעת אודות כפר קטן שהזקן שזוכה בלוטו נפטר לפני שמקבל את זכייתו. כל הכפר, בהובלה של שני זקנים יצירתיים,, מתגייס להסתיר את דבר מותו כדי להתחלק בפרס. מצחיק ומחמם את הלב. שובר סטריאוטיפים

As good as it gets ג'יימס ברוקס ג'ק ניקולסון, הלן האנט 1997

USA סיפור רומנטי בין גבר מזדקן, עם הפרעות אישיות, המפתח רומן עם אישה צעיר ממנו רומנטיקה שיש בה מימדים גילניים וגילאיים

Grumpy Old Men דונלד פטרי ג'ק למון, וולטר מתיאו 1993

USA קומדיה גילנית קלסית + עם סרט המשך שדומה במהותו לסרט הראשון סטריאוטיפי

לנהוג את מיס דייזי

Driving Miss Daizy ברוס ברספורד מורגן פרימן

ג'סיקה טנדי 1989

USA אלמנה זקנה מהדרום של שנות ה-60 מאבדת את יכולתה לנהוג, ובנה שוכר עבורה נהג אפרו-אמריקאי. הקשר בין האשה הזקנה ובין הנהג של על רקע התפתחות תנועת זכויות האדם מרגש. משמעות הזכות לנהוג בזיקנה.

מסע אל האושר The trip to bountiful

פיטר מסטרסון ג'רלדין פייג', ג'ון הירד 1985

USA אישה זקנה המתגוררת אצל בנה, עולה על אוטובוס ונוסעת לעיר הולדתה סרט קלסי על הטרגיות שבזיקנה

On Golden Pond

האגם המוזהב מארק ריידל ג'יין פונדה

הנרי פונדה 1981

USA זוג זקנים המבלים בבקתת הקיץ שלהם "מקבלים" תחת חסותם את הנכד הצעיר שלהם. יחסי סבים וקשרים בין דוריים. נוגע ללב.

Harold & Maude

הרולד ומוד האל אשבי רות גורדון, בד קורט 1971

USA קשר בין אישה מזדקנת ובין בחור צעיר. קלסיקה

The Ballad of Narayama

נראיאמה שוהאי אימאמורה קן אוגטאה 1958

יפן כפר יפני שהמסורת מחייבת את הבנים הבוגרים להעלות את הורים בהגיעם לגיל 70 לפסגת הר דרמטי. דילמת הגילנות והקשר הבין דורי במיטבם.

Wild Strawberries אינגמר ברגמן 1957

שבדיה פרופ' מזדקן נוסע לקבל פרס. המסע מאפשר לו לעשות רפלקציה על חייו סרט קלסי של במאי קלסי

סרטים נוספים שאמורים להיות על זקנים – אבל לא ראיתי ולא יכול לדווח עליהם

Ikiru

איקירו אקירא קורסאווא 1952

יפן ביורוקרט מזדקן המגלה שהוא חולה סרטן

סרטים ישראליים

שם הסרט במאי שחקנים ראשיים שנה סיפור העלילה הערות

מבצע סבתא סבתא חיה נפטרה, וילדיה מתמודדים עם הצורך לקבור אותה. קומדיה שהפכה לקלסיקה ישראלית

ג'יימס בארץ הקודש אפריקאי נוצרי מניגריה רוצה לבקר בירושלים אבל הופך להיות עוזר זר המטפל בקשיש ישראלי תמונה ביקורתית על החברה הישראלית.

ערים ידידותיות לזקנים - הצהרת דבלין

החשיבות של ערים ורשויות מקומיות בכל הנוגע לזכויותיהם ואיכות חייהם של זקנים - עולה וגוברת.

בימים אלה ממש מתממש פרוייקט רחב יריעה של המשרד לאזרחים ותיקים העוסק בהכנת תוכניות אב לזיקנה בקרוב ל-100 רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ.

בעולם, במסגרת ארגון הבריאות העולמי, קיים פרוייקט רחב יריעה בהיקף בינלאומי של ערים המחוייבות לעצב את עצמן בצורה שהיא "ידידותית" לזקנים.

לפני כחודש לערך התקיים בדבלין הכנס הבינלאומי הראשון שסקר את התוכניות בערים השונות ברחבי העולם שמנהיגות את עיצוב השירותים והתכנון הפיזי והחברתי שלהם באופן שהינו ידידותי לזקנים.

בסופו של הכינוס חתמו המשתתפים על הצהרת דבלין, שלהלן הקישור שלה:

http://afc-internationalconference.ie/templates/afc/images/Dublin%20Declaration.pdf

נביא להלן רק קטע קצר מההצהרה, המדבר בעד עצמו:

3. Where we live, our physical, social and cultural environment, greatly impacts upon how we live. The significance of ‘place’ in all our lives cannot be overestimated. The built environment impacts on the quality of all of our lives and can make the difference between independence and dependence for all people, but especially for those growing older. Place is inseparable from our sense of identity and this is true for people of all ages, including older people.

4. Cities must equip themselves with the necessary means and resources and systems of resource distribution to promote equal opportunities and the well-being and participation of all citizens, including their older citizens. By 2030, two-thirds of the world’s population will be living in cities, and the major urban areas of the developed world will have 25 per cent or more of their population people aged 60 and over. However, many older people in developed and developing countries live and will continue to live in rural and sometimes remote communities. These communities must also develop the capacity to promote the health, well-being and participation of their older citizens.

5. An age-friendly city and/or community encourages active ageing by optimising opportunities for health, participation and security in order to enhance quality of life as people age. Developing age-friendly processes and practices will vary from place to place. Solutions that work in more developed countries may need to be radically adapted for less developed countries and vice versa, because of the different issues and challenges each faces. Developing age-friendly processes will also need to recognise the gender aspect of ageing and develop solutions to meet the varying needs of women and men as they age.

האם לנשים זקנות יש זכות ללדת?

הדיון סביב זכותן של נשים מבוגרות להביא ילדים לעולם קיבל "במה" כאשר בעמוד הראשון של המגזין "ניו-יורק" הופיע תמונתה של אישה בשנות ה-50 לחייה בהריון.

ראו את הקישור לכתבה במגזין "ניו-יורק" להלן:

http://nymag.com/news/features/mothers-over-50-2011-10/

כמובן, שמאחורי הדיון מסתתרים עמדות גילניות ביחס לגיל ולנשיות (וכמובן שמאוד מעניין העדר ההגבלה על גברים זקנים להביא ילדים לעולם).

לדיון בהקשר הישראלי, ראו המאמר הבא:

http://www.netanya.ac.il/content/messages/12a.pdf

יום הזקן הבינלאומי 2011

ב-14 לדצמבר 1990 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות (בהחלטה מספר 45/106) לייחד את התאריך הראשון לאוקטובר בכל שנה כיום הבינלאומי לזקנים (International Day of Older Persons).

החלטה זו באה בעקבות תוכנית הפעולה של וינה בתחום הזיקנה, שבעקבותיה גם אימץ האו"ם את הצהרת העקרונות למען הזקנים.

בכל העולם מציינים מחר (יום שבת) את המועד הזה בכנסים, אירועים, ופרסומים שונים.

בשל העובדה שה-1 לאוקטובר נופל לרב על חגי ומועדי חודש תשרי, מדינת ישראל נוהגת לציין את יום הזקן הבינלאומי רק "אחרי החגים" לקראת סוף חודש אוקטובר, וגם השנה ייעשה כך.

השנה הקרובה תתאפיין בעיסוק העולמי בעשור לתוכנית הפעולה של מדריד בתחום הזיקנה.

ראוי שלאחר ההתעלמות המובהקת מסוגיית הזדקנותה של החברה הישראלית והעדר הצדק החברתי לזקנים שנעשה במסגרת דוח ועדת טרכטנברג - תחליט לשם שינוי ממשלת ישראל לעסוק ברצינות בסוגיית זכויותיהם של הזקנים, בהווה ובעתיד.

לקישור של דבריו של יו"ר האומות המאוחדות לקראת יום הזקן הבינלאומי השנה, ראו הקישור הבא:

http://www.un.org/en/events/olderpersonsday/sgmessages.shtml

דוח ועדת טרכטנברג והזקנים

אכן, דוח ועדת טרכטנברג הוא אכזבה קשה - לפחות לכל מי שעוסק בזכויות זקנים.

לא זו בלבד שהועדה מראש הצהירה שהיא מתמקדת באוכלוסיית המשפחות העובדות הצעירות, אלא שעל הצהרתה זו בחרה בכל זאת להתייחס בהיבט צר ופוגעני בזקנים.

הועדה כמובן התעלמה לחלוטין מסוגית האפליה וההדרה מטעמי גיל, ועל אף שהתייחסה לקבוצות כמו חרדים או אנשים עם מוגבלות, לא עסקה כלל בבעיות התעסוקה של בני ה-50 ומעלה (שלא להזהיר חו"ח הצורך לבטל את חובת הפרישה).

ובאותו נושא צר שבו עסקה הועדה - דהיינו, הסיעוד בקהילה, הועדה בחרה להתעלם מהרפורמה המקיפה המוצעת כיום על ידי משרד הבריאות, ובמקום לאמץ גישה מרחיבה, המאמצת כיסוי אוניברסלי לגמלת הסיעוד, בחרה ללכת בדיוק לכיוון ההפוך, (הפוגע בעיקר באוכלוסיית מעמד הביניים) ולהחמיר את מבחני הנזקקות לשם קבלת גמלת הסיעוד.

עצוב לראות כיצד בתחום הזיקנה, בסופו של דבר נפלה הועדה קורבן להמשך ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה, ואמצה שוב שיח ניאו-ליברלי שנדמה היה שכל תנועת המחאה למען צדק חברתי יצאה בעצם כנגדו.

דוח חדש על שירותים חדשניים לזקנים מוגבלים

בימים אלה יצא לאור דוח חדש במסגרת המוסד לביטוח לאומי המהווה סקירת ספרות ביחס לחידושים בתחום השירותים לזקנים הזקוקים לתמיכה וסיעוד בתפקוד היום יומי, שבוצעה על ידי ד"ר אסתר יקוביץ.

להלן סיכום תקציר המנהלים בנדון, המדבר בעד עצמו:

"ניתן לומר כי חוק ביטוח סיעוד בישראל, היה אחד החוקים המתקדמים והראשונים בעולם שהביא למהפכה בתחום הטיפול בזקנים בבית ובקהילה. אולם מאז חלפו כ 23- שנים והוא די קפא על שמריו. למרות שהמציאות השתנתה מאוד טרם נבחן הצורך ברפורמות נדרשות, בעוד שמדינות מערביות שונות הנהיגו רפורמות בחוקיהן ובהסדריהן למתן שירותים לזקנים מוגבלים בתפקודם בבית ובקהילה ולבני משפחותיהם. זהו הזמן לבחון מחדש את החוק ולאמץ מספר רפורמות שיהיה בהן לשפר את איכות החיים של זקנים מוגבלים בתפקודם, לשמר את עצמאותם התפקודית, לחזק את שליטתם בחייהם ואף להביא לריסון ההוצאה הציבורית על טיפול ממושך שהולך וגדל מדי שנה."

להלן הקישור לטקסט השלם של הדוח.

מקומם של סבים וסבתות

באופן היסטורי, סבים וסבתות לא זכו להכרה מיוחדת מבחינת מעמדם המשפטי כלפי נכדיהם.

בחוק הישראלי, למעט חריג כמעט בודד בהקשר של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שנחקק בעקבות מלחמת יום כיפור, שחשפה לראשונה סבים וסבתות שאיבדו את בניהם הבוגרים במהלך המלחמה, למציאות שבו כלותיהם לפתע התחתנו מחדש וניתקו את הקשרים בין הנכדים ובין הורי בן זוגם שנהרג במלחמה) - הסטטוס של סבא וסבתא לא זכה להגנה משפטית מיוחדת בכל הנוגע לזיקנה ולקשרי הראיה, האפוטרופסות או אימוץ כלפי הנכדים. גם בהקשרים אחרים - לדוגמא, האם חייל שסבא או סבתא שלו נפטרו זכאי לקבל ימי חופש בפקודה מהצבא? או עד כמה אדם שנמצא בטיול בחו"ל זכאי לקבל מהביטוח החזר כספי במידה והוא נאלץ לקצר את נסיעתו על מנת לחזור לארץ להלוויות סבתו = החוק לא מצא לנכון להכיר במעמד מיוחד של סבים וסבתות.

כמובן שהתעלמות זו של החוק נוגעת את המציאות הישראלית בכל הנוגע לקשר בין סבתות, סבים, ונכדיהם.

ואם רציתם הוכחה לכך, ראו המאמר הבא שפורסם בדה מרקר, ותודה לעו"ד מיטל סגל-רייך על שהפנתה את תשומת ליבי למאמר:

http://www.themarker.com/news/1.850808

 

?החזית הבאה: ילדים מול קשישים

כבר ציינו בעבר שיש כאלה המנסים לעצב את השיח הציבורי סביב צדק חברתי כשיח של עימות בין דורי.

העניין הוא שכמו דברים רבים אחרים, הסוגיה איננה "ניטרלית" או "אובייקטיבית" אלא נתונה להבניה חברתית.

זקנים אינם "נגד" צעירים, וביטוח סיעוד אינו חייב לבוא על חשבון טיפול בילדים.

גם זה וגם זה הוא חשוב, ודווקא ההכרה בקשרים הבינדוריים יכולים להכיר במחויבות הבסיסית שיש למדינת הרווחה לדאגה האונברסלית לכל חלקי האוכלוסייה: ילדים, נשים, זקנים, וחולים - כאחד, ולא האחד על חשבון השני.

זה אבל כמובן לא מפריע למי שמעוניין להעצים את הפיצול והבידול החברתיים (ובכך להחליש את העוצמה הפוליטית של המאבק), ולנסות ולהציג צדק חברתי כמאבק בין דורי.

לזווית מעניינת בנדון ראו את המאמר הבא:

החזית הבאה: ילדים מול קשישים - זירת הדעות - דה מרקר TheMarker#haaretz#haaretz#haaretz#haaretz#haaretz

גילנות במלגות אקדמיות

אחד התחומים בהם הגילנות פושה בהם עד מאוד היא האקדמיה והמלגות האקדמיות ללימודים אקדמיים.

ראו הקול קורא למלגות מטעם קרן וקסנר שמשום מה סוברת שהחיים נגמרים בסוף שנות הארבעים:

דוח על היחס של המשפט לזקנים

הצורך לבחון ולעצב את המדיניות המשפטית כלפי זקנים זוכה לתאוצה בכל רחבי העולם.

בימים אלה התפרסם דוח חשוב ביותר מטעם המועצה המשפטית של פרובינצית אונטריו בקנדה העוסק כל כולו בנושא זה.

מדובר על דוח מקיף ביותר, המאמץ גישה חשובה וייחודית "אנטי גילנית" של המשפט כלפי הזקנים.

מומלץ ביותר:

Older Adults Interim Report - June 2011

ואיפה הזקנים במאבק לצדק חברתי

אחת הדילמות סביב המאבק החברתי החשוב המתרחש בימים אלה היא שאלת "של מי המאבק"?

האם המאבק הוא של "צעירים", שאינם מסוגלים לרכוש דירה? שתלויים בהורים למחייה וללימודים? שכאילו נשכחו מהזירה החברתית?

או האם המאבק הוא של כלל החברה הישראלית: של נכים, נשים, אנשים עם מוגבלות, ערבים?

האם, לדוגמא, העלאת דרישות לצדק חברתי של זקנים מהווה "תפיסת טרמפ" של זקנים שכבר "זכו לחלקם ההוגן" בעוגה, או דווקא הצטרפות ראויה המבטאת סולידריות בין-דורית ראויה?

הדעות בנושא זה אינן חד משמעיות, ובקרב ארגוני זכויות זקנים נשמעות דעות מגוונות.

בחילוקי הדעות הללו יש לזכור שתי נקודות מרכזיות:

האחת: הזקנים של מחר הם הצעירים של היום. במילים אחרות, כל מאבק לצדק  חברתי ל"צעירים" בסופו של דבר מקרין גם על זכויותיהם העתידיות, דהיינו, על זכויותיהם בזיקנה. לפיכך, ראוי וצודק לתמוך במאבקים לצדק חברתי מתוך ראיה רב ובין דורית בהכרה של הקשר הבין דורי בנדון.

השניה: הצעירים של היום קשורים באופן הדוק לזקנים של היום: במסגרת העברות בין דוריות צעירים רבים נהנים מתמיכה של הוריהם, בין ברמה הכלכלית, ובין ברמה המשפחתית והאישית. יש לזכור כי התשתית החברתית, האקדמית, הכלכלית, והפוליטית - שבזכותה יכולים ה"צעירים" של היום להפגין, למחות, ולדרוש את הצדק החברתי הצודק - הוא תוצר של עבודה קשה (טובה יותר או טובה פחות - אבל עדיין עבודה קשה) של ה"זקנים" של היום.

לפיכך, טעות תהיה לסווג מאבק במונחים של "צעירים" או "זקנים" שכן בסופו של יום "צדק חברתי" הוא צדק שחוצה גבולות גיל כאלה ואחרים, והוא מאבק לצדק כלל חברתי. לכן ברור ש"הזקנים" תומכים במאבק הנוכחי, וכי המאבק הזה הוא גם מאבק שלהם לא פחות מכך שהוא מאבקם של הצעירים.

ראו ההזמנה להפגנה למטה ותשקלו להצטרף:

השעיר לעזעזל הבא: הזקנים בני דור הביבי בום

הנסיונות החוזרים ונשנים לעצב מציאות חברתית המבוססת על קונפליקט בין דורי אינם חדשים.

"צעירים נגד זקנים" דור ה-F נגד דור הביבי בום וכיו"ב.

הנרטיב החדש איננו חדש כלל ועיקר: הוא בבסיסו גילני ועתיק יומין: הזקנים הם נטל, ולכן צריך להיפטר מהם.

ואכן, ישנן עדויות שחברות מסויימות בהיסטוריה האנושית הקריבו את הזקנים למען הצעירים.

עד היום באפריקה ישנם תרבויות בהן הזקנים מצופים לתת את כל רכושם וכספם לצעירים עוד בעודם בחיים מתוך עמדה מוסרית שצעירים חשובים יותר.

שוב, באופן מצער הדברים מוכרים לעיפה, ורק ה"קבוצה" הרלבנטית מתחלפת כל פעם:

פעם זה היהודים שגונבים לנו את מקומות העבודה; פעם זה התיאלנדים; פעם זה הערבים, פעם זה הצוענים, . . . . הנרטיב הוא אותו נרטיב: רק הזהות הקבוצתית שהופכת להיות ה"שעיר לעזעזל" התורן משתנה.

מוטב להם לדור ה-F לחפש את ה"אשמים" האמיתיים לא בקבוצות מוחלשות ומודרות כמו הזקנים.

מוטב להן לבחון היטב את חלוקת ההון בחברה ולראות לאן באמת ולאיזה "כיסים עמוקים" זורמים הכספים הגדולים, ומדוע מבחינת צדק חברתי לא רק שדור הביבי-בום לא "חייב" לדור ה-F שום דבר אלא להיפך.

אבל זה לא יפריע לקבוצות הון בעלי אינטרנס להסית כרגיל את המבט מפני סוגיות האמיתיות. ואם אתם רוצים לראות דוגמא חיה לכך, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה:

פצצת זמן חברתית עולמית: דור ה-f - מובטלים, מושפלים ומתוסכלים - Markerweek - דה מרקר TheMarker

גילנות בהליכי הוצאה לפועל

בימים אלה יצא לאור עלון המידע "עת הסיוע": ביטאון האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

אחד המאמרים היפים המצויים בו הינו מאמרה של עו"ד מיטל סגל-רייך, העוסק במימדים הגילניים של הליכי הוצאה לפועל.

כך לדוגמא מתואר מקרה בו במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הפועל של איש עסקים שנקלע לקשיים, החליט יו"ר ההוצאה לפועל להעתר לבקשה בכפוף להמצאת ערבים אשר גילם הכרונולוגי הוגבל  לגיל 55 בלבד.

החלטות מסוג שכזה מעוררות את מופעיה השונים של תופעת הגילנות במערכת המשפט והסיבות להמשך קיומה.

מאמר חשוב ומעניין לכל העוסקים בזכויות הזקנים:

http://www.justice.gov.il/mojheb/NewsLetter/newsletter1.htm#a3

עלון מידע חדש לעמותת המשפט בשירות הזיקנה

עמותת המשפט בשירות הזיקנה מוציאה לאור בכל ארבעה חודשים עלון מידע ביחס להתפתחויות האחרונות בתחום זכויות הזקנים בישראל.

עלון המידע כולל סקירה של הפסיקות האחרונות של בתי המשפט בישראל וכן הצעות חוק ודברי חקיקה נוספים.

בימים אלה יצא לאור עלון המידע החדש הכולל, בין היתר, סקירה על פסקי הדין התקדימיים החדשים בנוגע לפסק הדין של בית המשפט העליון ביחס לזכות השביתה של ארגוני עובדים על מנת להגן על גמלאיהם, וכן על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים ביחס לאי החוקיות של תעריף המרכז של משרד הבריאות והאוצר לאשפוז הסיעודי הממושך.

קריאה מהנה:

http://www.elderlaw.org.il/inpage.asp?elderlaw=2164&page=2197

אתר "כל זכות" וסוגיית מיצוי זכויות בזיקנה

אחת הסוגיות המרכזיות בתחום קידום זכויות זקנים הינה סוגיית מיצוי הזכויות. מחקרים מצביעים על כך שבמקרים רבים הבעיה בכל הנוגע לזכויות זקנים איננה אי קיומן של הזכויות, אלא דווקא אי מימושן ומיצויין. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך העיקריות שבהן הן חוסר ידע, חוסר מודעות, וחוסר הכרה של הדרכים למצות אותן.

על רקע מציאות זו, חשוב שכל מי שזכויות זקנים יקרות לליבו, יכיר את ממשק האינטרנט החדש "כל זכות".

מדובר ביוזמה חשובה ביותר שבאה לתת מענה, לפחות ברמה מסויימת, לפיצול, ביזור, וריבוי  האתרים ומקורות המידע בכל הנוגע לזכויות בכלל, וזכויות זקנים בפרט.

האתר מרכז בתוכו את כל הזכויות החוקיות של זקנים - בפרט, ושל אזרחי ישראל בכלל, כל זאת באתר אחד, ובצורה פשוטה, נגישה, ובשפה פשוטה וברורה לכל.

הממשק נכון ומוצלח לא רק לאנשים מן השורה, אלא גם לאנשי מקצוע שאולי מתמחים במגזר צר של זכויות בתחום עיסוקם, אך מבקשים לדעת את מכלול הזכויות בהקשר אחרים שהם פחות מתמחים בו.

הממשק יוצר שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, פרטיים, וגופי מהמגזר השלישי (לרבות עמותת המשפט בשירות הזיקנה), ומאפשר קבלת תמונה כוללת, מקיפה, ועדכנית אודות זכויותיהם של זקנים בישראל.

אתם מוזמנים לבקר באתר, ואף לתרום לו ברמת התכנים והמשוב:

http://www.kolzchut.org.il/

לבטל את גיל הפרישה - עוד קריאה

המאבק על ביטול פרישת החובה מתעצם.

ההכרה הציבורית בגילנות הטמונה בהטלת חובת פרישה המבוססת כל כולה על גיל כרונולוגי כאשר אין לזה שום כשר ליכולות אישיות, העדפות אישיות, או שיקולים כלכליים, מתגברת והולכת.

ראו את המאמר שפורסם בדה מרקר בנדון:

לבטל את גיל הפרישה - חדשות - דה מרקר TheMarker

גילנות וסטנלי פישר

ברצוני לשתף אתכם בדברים יפים שכתבה עורכת דין מיטל סגל-ריך (שלמען הגילוי הנאות אציין שהיא דוקטורנטית שלי ושל ד"ר שגית מור) בעקבות פרשת סטנלי פישר ופסילתו לתפקיד בגין גילו:

אז נגיד / עו"ד מיטל סגל-רייך*

נגיד, שהיינו חיים בחברה אידיאלית. כזו שניתן בה כבוד אמת לאדם, תוך התעלמות כנה מכל שוני בלתי רלוונטי, כמו פרמטר של גיל.

אז נגיד.

נאמר, שאנשים היו נבחרים לתפקיד מוצע על סמך מקצועיותם ויכולותיהם בלבד, כמו שמציעה תכנית טלוויזיה בתחום המוסיקה, שקדימונים לה משודרים בימים אלה.

אז נגיד.

נניח שהיינו מתנתקים, לא רק כי החוק והפסיקה מחייבים, מאותן תובנות מפלות, מדעות קדומות שליליות, מהסקת מסקנות חפוזה ביחס ליכולת ומשימוש לרעה בנתונים טבעיים של אדם, אשר אין לו שליטה עליהם. קריטריון של גיל היה חולף מן העולם ועובר אל תהום הנשייה אליו הושלכו אלפי טפסי קורות חיים, אשר גיל המועמד מצוין בראשם. טפסים אשר מעולם לא נקראו – ונגרסו בטרם עת.

וכך – עוד אנשים ראויים היו מתמודדים ונבחרים, ואיש לא היה מפשפש כדי לראות אם שיבה זרקה בשערם ולבדוק אם את הנכד הראשון ליוו כבר מזמן לכתה א'.

יצוין, כי היום חל איסור חוקי לשאול בראיון עבודה שאלות ביחס לגיל המרואיין, אך מה רבותא? הרי המרואיין יוזמן לראיון (או שלא) על סמך קורות חיים ששלח ואשר ציין בהם את גילו, או אף את מספר תעודת הזהות - והרי הנתונים גלויים.

רק שינוי עמוק בתפיסה החברתית, יביא לדחיקת הסטריאוטיפיזציה השלילית ביחס לגילו של אדם. מעסיקים יעסיקו לפי כישורים ותקנונים לא יכללו תנאים מפלים, לא בארץ ולא בעולם. אז יתקיים שוויון הזדמנויות אמיתי בעבודה.

ראוי גם לבצע חשיבה מחודשת אודות החיוב בגיל פרישה אחיד ולשקול קביעת גיל הפרישה כאופציה לאדם שחש מיצוי או עייפות, אך לא כחובה לאדם שיש בכוחו וברצונו עוד לתרום ולהיות שותף פעיל ויצרני בחברה. המעסיק ירוויח עובד מנוסה ומסופק, החברה והמשפחה ייהנו מאיש מאושר והאדם ייהנה מהמשך חיים אקטיביים, מפרנסה עצמאית ומהגשמת רצונו.

ואולם, על אף הניצנים בתחום, למרות החקיקה האוסרת אפליה על רקע גיל בעבודה והפסיקה הברוכה במישור זה, התיאור נראה אידיאליסטי נוכח אירועי הימים האחרונים. חשוב להאמין, כי השאיפה ברת השגה ואקטואלית.

ועד אז, אנשים מוכשרים ימנעו מעבודות שהולמות את כישוריהם, ואדם עתיר ניסיון ורב הערכה לא יכהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית.

...אז נגיד.

• הכותבת היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

היום הבינלאומי למניעת התעללות והזנחה של זקנים

בכל שנה, מאז שנת 2005, מציינים ברחבי העולם ביום 15 ליוני, את יום המודעות הבינלאומי למניעת תופעת ההעללות וההזנחה של זקנים.

עד לפני כשני עשורים, במרבית מדינות העולם לא היה כל דיון  ציבורי, לא היתה מודעות, וגם לא היו נתונים אמפיריים אודות היקף התופעה של התעללות והזנחה של זקנים. מדובר על תופעה חברתית קשה הכוללת ספקטרום רחב של תופעות הכוללות התעללות פיזית, נפשית, ומינית, ניצול כלכלי, הזנחה מודעת (אקטיבית) ולא מודעת (פסיבית) וכן פגיעה ושלילה של זכויות (כגון במקרים של מינוי אפוטרופוס על זקנים שלא לצורך).

בישראל, רק בעשור האחרון החל להתפתח גוף של מחקר וידע בתחום, ומאז אמצע העשור, בעקבות דוח אשל בנושא, וכן בעקבות הסקר הארצי שנערך בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, החלו לפעול באופן ממשי בתחום.

אין ספק שהעשיה הנדרשת בתחום היא עוד רבה, ולפרטים נוספים ראו את הקישור הבא:

http://www.inpea.net/weaad.html

קידום זכויות זקנים בטיעונים כלכליים

הכלכלה כאמצעי להגנה על זכויות חברתיות

בשיח הישראלי הרווח, כלכלנים ממוצבים כנגד אנשי הזכויות החברתיות. בעוד שהאחרונים בדרך כלל תומכים במעורבות המדינה בשוק וגורסים שישנם ערכים חברתיים (כגון שוויון או כבוד האדם) שהם בעלי חשיבות גבוהה, הרי שהראשונים גורסים שבסופו של יום כוחות השוק מסוגלים להבטיח את זכויות הפרט טוב יותר מכל התערבות חיצונית של המדינה ומוסדותיה.

בימים אלה ניתן פסק דין חשוב ביותר בתחום זכויות הזקנים, אשר מוכיח – פעם נוספת – כי הנגדה זו בין טיעונים כלכליים וטיעונים חברתיים אין בה ממש. מדובר על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהלים, (כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן), אשר פסל מכרז שערכו משרד הבריאות ומשרד האוצר לאספקת שירותי אשפוז סיעודי ממושך לזקנים סיעודיים ותשושי נפש. פסק הדין ניתן בעקבות טענת העותרים, בעלים פרטיים של מוסדות סיעודיים, שגרסו כי תעריף יום האשפוז שנקבע במכרז הינו למעשה תעריף הפסד, שאינו מאפשר להם ספק את השירות הנדרש לזקנים הסיעודיים. יצויין כי מדובר בשירות חברתי חיוני לאוכלוסיית הזקנים החלשה ביותר: זו הזקוקה להשגחה רפואית צמודה מסביב לשעות, אשר רמת התלות שלה והצורך שלה בהשגחה היא כזו שבדרך כלל לא ניתן יותר להשאיר אות בקהילה, אפילו לא עם טיפול צמוד.

המימד המעניין והחשוב של פסק הדין נעוץ בעובדה שהוא כולל בחובו מעט מאוד התייחסויות מהותיות לזכויותיהם של זקנים כקבוצה. פסק הדין מתמקד רובו ככולו בבחינת ההיבטים הכלכליים של המכרז שעיצבו משרד הבריאות ומשרד האוצר. המסקנה אליה מגיע בית המשפט, לפיה המכרז אינו חוקי, נעוצה לשיטתו בבחינה עד כמה המחיר שנקבע במכרז מאפשר את אספקת השירות החברתי אותו הוא מתיימר לספק. כדברי בית המשפט, מדובר בשאלה עובדתית המגלמת את עלות השירות בפועל ועלות הרווח הסביר לגוף הפרטי המספק את השירות. תוצאות הבדיקה הכלכלית, אותה אימץ בית המשפט, חשפו כי לא זו בלבד שהתעריף שנקבע על ידי המדינה לא הותיר מרווח רווח סביר לבעלי המוסדות, אלא שאף לא כיסה את עלות השירות המאפשר קיום מינימאלי בכבוד.

חשיבותו של פסק הדין הינה אם כך בהכרה שבזירת המאבקים לשמירה על זכויות חברתיות של קבוצות מוחלשות כדוגמת קבוצת הזקנים, לא ניתן להסתפק בטיעונים מוסריים או ערכיים ביחס לזכות לכבוד או לשוויון. דווקא השליטה והשימוש בניתוחים כלכליים, וההכרה בזיקה שבין דפוסי מימון, עלות ורווח, ובין היכולת להבטיח בפועל זכויות יסוד של קיום מינימאלי, יכולים להביא בסופו של יום להבטחה טובה יותר של זכויותיהם החברתיות של קבוצות אלה.

אפוטרופסות על זקנים - היקף בארה"ב

אפוטרופסות על זקנים הינה אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות בתחום זכויות זקנים.

להלן מידע אודות היקף מינויים על מבוגרים וזקנים של אפוטרופסים בארה"ב:

From NAELA Newsletter (via Josh)

New Report Estimates Total Pending Guardianship Case
A new study by the National Center for State Courts attempts to estimate

the total number of guardianships and conservatorships in place in the

United States. Estimating this figure is tricky because of the lack of

consistent data collection across jurisdictions and for other reasons.

Nevertheless, the report suggests that at least 1.5 million adults were

under guardianship/conservatorship in 2008. Here’s an excerpt from the

report: “The reliance of projecting national estimates on data

provided by four states is less than ideal. Yet the data, which do not

include adult conservatorships, provide the best available figures for

active pending adult guardianships at this time. Using an average from

the four states, there are 664 active pending cases per 100,000 adults.

When applied to the U.S. adult population, this would mean there are 1.5

million active pending adult-guardianship cases. However, the variance

between states is high, and the number of active pending

adult-guardianship cases could range from fewer than 1 million to more

than 3 million.”

Source: National Center for State Courts (May 2011)







משרד האוצר: נערער על פסק הדין שביטל את מכרז האשפוז הסיעודי - חדשות - דה מרקר TheMarker

בימים אלה ניתן פסק דין מרכזי שבמסגרתו בוטל המכרז של משרד הבריאות למימון האשפוז הסיעודי הממושך (קודים). מדובר על הצלחה משפטית מרשימה שבה הוכח למעשה כי המחיר שמשרד האוצר כפה על המוסדות הסיעודיים לא היה ראלי ולא היה מאפשר הבטחת טיפול סיעודי ראוי לזקנים סיעודיים.

ראו דווח בכתבה הבאה.

משרד האוצר: נערער על פסק הדין שביטל את מכרז האשפוז הסיעודי - חדשות - דה מרקר TheMarker

אחרי ששילמו עשרות אלפי שקלים - גמלאים במקפת נותרו ללא ביטוח - שוק ההון - דה מרקר TheMarker

סוגיית הביטוח הסיעודי הפרטי הינה סוגייה בעלת היבטים משפטיים משמעותיים. כל עוד לא הוכפפה הזכות לאשפוז סיעודי ממושך תחת אחריות קופות החולים, הביטוח הסיעודי הפרטי ימשיך להיות מרכיב חשוב וחיוני להבטחת הטיפול הסיעודי בזיקנה. יחד עם זאת, חברות הביטוח הפרטיות אינן מקפידות לשמור על זכויות מבוטחיהם, והתוצאה נראית בכתבה להלן:

אחרי ששילמו עשרות אלפי שקלים - גמלאים במקפת נותרו ללא ביטוח - שוק ההון - דה מרקר TheMarker

פסיקה תקדימית של בג"צ: יש זכות לשבות לשם הגנה על זכויות גמלאים

בימים אלה ניתן על ידי הרכב מורחב של בג"צ פסק דין תקדימי וחשוב ביותר בסוגיה מהותית וחשובה: האם ארגון עובדים יכול לשבות במסגרת מאבק להגנה או קידום זכויות לא של עובדים פעילים אלא של גמלאים.

בפרשה המוכרת כפרשת "אוניברסיטת בר אילן" שנסובה סביב מאבק משפטי של ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בר אילן, הכריז ארגון הסגל על סכסוך עבודה, ואף הכריז שבכוונתו לשבות, וזאת בשל סירובה של האוניברסיטה לקבל את דרישות ארגון הסגל ביחס לשיפור הפנסיה התעסוקתית של גמלאי האוניברסיטה.

האוניברסיטה טענה מצידה שארגון הסגל אינו רשאי להכריז על שביתה ביחס לזכויות של מי שאינם כבר עובדים של האוניברסיטה, אלא גמלאיה (שבמקרה של אוניברסיטת בר אילן מקבלים את הפנסיה שלהם לא מהאוניברסיטה אלא מקרן פנסיה חיצונית).

בעוד שבית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענת האוניברסיטה, וקבע שזה לא חוקי לשבות על מנת להגן על זכויות גמלאים, שכן אלה האחרונים אינם נחשבים ל"עובדים", בית הדין הארצי לעבודה קבע ההיפך. כולם ציפו לפסיקת בג"צ, הליך אליו הצטרפו גם גופים חזקים כדוגמת ההסתדרות הכללית וארגון המעסיקים.

בית הדין הגבוה לצדק אימץ את גישת בית הדין הארצי לעבודה, וקבע כי ראוי ונכון לאפשר לארגוני עובדים להכריז על שביתה בכדי להגן על זכויות גמלאיהם.

לפסק הדין המלא ראו את הקישור הבא:

http://elyon1.court.gov.il/files/03/810/011/r23/03011810.r23.htm

מדובר על פסק דין תקדימי וחשוב ביותר, ואין אלא לקוות שמדובר על מפנה בגישת בג"צ בכל הנוגע לקידום זכויותיהם של גמלאים בישראל.

גיליון חדש של "זיקנה תקדימית" של עמותת המשפט בשירות הזיקנה

עמותת המשפט בשירות הזיקנה מוציאה לאור ארבע פעמים בשנה עלון מידע הכולל את ההתפתחויות החוקיות  השונות בתחום זכויות הזקנים בישראל, הן רבמת הפסיקה והן ברמת החקיקה.

להלן הקישור לעלון המידע החדש:

http://www.elderlaw.org.il/files/file_4439..pdf

כולם מוזמנים.

חג שמח, איסי

קול קורא לכנס הדו שנתי של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה

נגישות לרכבת לקלנועיות

סוגיית הנגישות למקומות ציבוריים לאנשים המתניידים בעזרת קלנועית הופכת להיות סוגיה חשובה בהתחשב בגידול של זקנים ואנשים עם מוגבלות המשתמשים בכלי זה לניידותם.

בעקבות תביעה משפטית ייצוגית שהוגשה נגד הרכבת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות  השיגה הסדר עם רכבתישראל בדבר כניסה לרכבת בקלנועית.

תתאפשר כניסתו של אדם עם מוגבלות המתנייד בקלנועית יחיד (במידות 120X80) למתחם הרכבת וכן לרכבת עצמה, כל עוד משקל האדם והקלנועית יחד אינו עולה על 250 ק"ג.

הרכבת לא תתנה מתן שירות לאדם עם קלנועית כאמור בהצגת תעודת נכה.

ההסדר האמור יחול לתקופת ניסיון שתימשך כשנה, מחודש מרס 2011 עד פברואר 2012.

פיצוי למי שנשאל שאלה על גיל

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת ידיעות המכיל הרבה אינפורמציה רלבנטית וראויה.

ראו את הידיעה הבאה ביחס לפיצוי המגיע למי שנשאל באופן לא חוקי על גילו בתהליך קבלה לעבודה:

פיצוי למי שנשאל שאלה על גיל

תביעת חן כרמי נ' אבידר בע"מ (עב' (ת"א) 11229/08)

בימים אלו נחתם הסכם פשרה שהושג בין התובע, מר חן כרמי לבין קבלן שגייס עובדים עבור עיריית תל אביב, בשל הצבת תנאי סף מפלה מחמת גיל. כרמי ניסה להתקבל לעבודה כמפקח עירוני בעיריית תל אביב, ענה למודעה שפורסמה על ידי חברת אבידר, אולם עוד בטלפון נשאל לגילו ונמסר לו שהמשרה המוצעת מוגבלת עד גיל 35. נציבות השוויון הגישה כידידת בית הדין, עמדה התומכת בתובע. בהסכם הפשרה נקבע כי כרמי יקבל מהחברה פיצוי בגובה 25,000 ₪. הסדרי השיפוי בין אבידר לעיריית תל אביב, שהציבה את התנאי המפלה, נקבעו מחוץ לכתלי בית הדין.

מר כרמי, פנה לחברת אבידר בעקבות מודעה וביקש להתקבל למיון כמפקח בעיריית תל אביב. עוד בטלפון, בשיחה שהוקלטה, נשאל לגילו ונמסר לו כי לא ניתן לזמנו לראיון בשל היותו בן למעלה מבן 35. בעקבות זאת הוא פנה לראשונה, באמצעות "קו לעובד" לחברת אבידר ולעיריית תל אביב וקבל על הגבלת הגיל. רק לאחר פניה זו הזמינה אותו העיריה לראיון ודחתה אותו, לטענתה באופן מהותי.

מבחינה חוזית העירייה טענה בעבר כי ההתקשרות עם אבידר היא התקשרות עם חברת כוח אדם וכי האחריות מוטלת על אבידר, אבידר מצידה טענה כי היא התקשרה כקבלן שירותים והתניית הגיל הופיעה במכרז שפרסמה העיריה. מאוחר יותר טענה העירייה כי ההתקשרות עם אבידר הינה התקשרות עם חברת השמה ומשכך, עצם קיום הראיון בעירייה, פוטר את העיריה מאחריות.

הנציבות הגישה עמדתה כידידת בית הדין בתביעה להפליה מחמת גיל והתייחסה בעיקר לשאלת ההגנה על עובדים בעת התקשרויות חוזיות מורכבות (העסקה באמצעות קבלנים).

הנציבות טענה כי קיים חשש להפליה האסורה מחמת גיל. עצם קביעתו של רף גיל – כל גיל מבלי לבדוק את כושרו של העובד לגופו – יש בה, על פניו, הפליה אסורה. סעיף 9 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות קובע, כי נטל הראיה להוכיח שלא היתה הפליה מוטל על המעביד. אבידר הודתה בהפליה, אך הפנתה אל העירייה ואילו העירייה טענה כי לא הפלתה. לעמדת הנציבות, במקרים מסוג זה יש לספק הגנה מלאה למועמד לעבודה: נגע חברתי זה של דחיקת רגליהם של עובדים, שאינם צעירים (ויודגש כי התובע צעיר בלמעלה מעשרים שנה מגיל הפרישה הקבוע בחוק) והוצאתם לשולי החברה, תוך פגיעה בפרנסתם, בכבודם ובערכם העצמי – יש לעקור מן השורש. מגמת ההחמרה בהתייחסות של בתי המשפט לאפליה מחמת גיל המתבטא גם בהסכם פשרה זה, מסמנת למעסיקים ולרשויות לבדוק בציציותיהם ולהיטיב לטפל בתופעה מדאיגה זו.

Mandatory Retirement: time to abolish?

נדמה שהמודעות לגילנות המגולמת בחובה הפרישה - מוכרת זה מכבר.

יחד עם זאת, עדיין קיימת "סטיגמה" שלילית נגד ביטול חובת הפרישה.

ייתכן שהדבר נעוץ בכך שאנשים מתבלבלים לחשוב שביטול גיל הפרישה משמעותו ביטול מוסד הפרישה או ביטול הזכות לצאת לפנסיה.

ואכן, חשוב להבהיר: המאבק לביטול גיל הפרישה איננו סביב ביטול הזכות לפנסיה או נגד מוסד הפרישה (שרבים מאיתנו מייחלים להגיע לאותו גיל שבו נקבל סוף סוף חופש מהעבודה).

הכוונה למעשה להפיכת חובת הפרישה לחופש פרישה: כלומר, לאפשר לאותם אלה (לא רבים) המעוניינים לעבוד, להיות מסוגלים לעשות כן מבלי שהפרישה מהעבודה תיכפה עליהם בניגוד לרצונם.

למאמר מעניין שפורסם בנדון השבוע בדה-מרקר, ראו הקישור דלעיל של עו"ד מיכל דמסקי.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110322_1221465

TheMarker - לבטל את גיל הפרישה - שוק ההון

פמיניזם וזיקנה

ישראל דורון | קשישים אינם שפני ניסוי - מאמרים ודעות - הארץ

לעמדה בנוגע לניסויים רפואיים בזקנים והצורך בהסדרה חוקית ואתית יותר מפורטת, ראו את מאמר הדעה שלי בנדון:

ישראל דורון קשישים אינם שפני ניסוי - מאמרים ודעות - הארץ

האם אפשר לחייב לתת כבוד להורים זקנים?

סוגיית החובה לטפל ולדאוג להורים זקנים היא סוגיה לא פשוטה מבחינה חוקית ומשפטית.

הרבה פעמים חושבים שחקיקת חוק אולי תהווה פתרון.

הינה דוגמא ליוזמה שכזו בסין. . .השאלה כמובן: האם זה הפתרון החוקי הראוי????

הצעת חוק חדשה בדבר חובת יידוע זכויות

להלן ידיעה לעיתונות מטעם המשרד לאזרחים ותיקים שבהחלט מעוררת סוגיות חשובות בתחום מיצוי זכויות של זקנים בישראל:

(הודעת המשרד לאזרחים ותיקים לעיתונות 3 בפברואר, 2011)

המשרד לאזרחים ותיקים יזם הצעת חוק מהפכנית שתחייב רשויות ציבוריות למסור מידי שנה למשרד לאזרחים ותיקים מידע בדבר ההטבות והזכויות הניתנות על ידן לאזרחים ותיקים והוא ידאג להעביר המידע לציבור. ההצעה עברה החודש בקריאה ראשונה בכנסת.

ב-2 בינואר הועברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק מהפכנית של המשרד לאזרחים ותיקים לאחר שקיבלה את תמיכתה של הממשלה בועדת שרים לענייני חקיקה. ע"פ חוק זה, רשויות ציבוריות יחויבו להעביר לידי המשרד נתונים בדבר זכויות האזרחים הותיקים, הניתנות על ידן. המשרד ידאג להעביר את המידע ישירות לאוכלוסייה זו. בין הגופים שיחויבו ביידוע אקטיבי בראשית כל שנה: המוסד לביטוח לאומי, העיריות והמועצות המקומיות, מוסדות הבריאות, ועוד.

תמונת המצב העגומה כיום בישראל הינה שאזרחים ותיקים רבים אינם מודעים כלל לזכויות או להטבות המגיעות להם בשל גילם, ועקב כך זכויות רבות של ציבור זה אינן ממוצות. כעדות לבעיה הקשה, עומדות כ-150 אלף פניות של אזרחים ותיקים שהגיעו למוקד המידע של המשרד (*8840) בשנת 2010, כ-67% מהן עוסקות בבירור על זכויות. לנוכח תמונת המצב, המשרד לאזרחים ותיקים, האמון על אוכלוסיה זו, יזם את הצעת החוק חסרת התקדים, שתביא להעלאת המודעות בדבר זכויות והטבות, שעצם המודעות אליהן ומיצויין יביאו לשיפור משמעותי בחיי בני גיל הזהב. מדובר במידע כדוגמת אובדן זכויות במעבר מקצבת נכות לקצבת זיקנה, תוספת שעות סיעוד במקרה של החמרה במצב הבריאותי, קצבאות מיוחדות לעולים חדשים בני גיל הפרישה, פטור מלא מארנונה לבעלי השלמת הכנסה, סבסוד עלויות של תרופות לבעלי השלמת הכנסה ותוספת שעות שיקום או סיעוד למי שאושפז בבית החולים.

סגנית השר לאזרחים ותיקים, ד"ר לאה נס, אמרה כי "חוק זה מהווה למעשה פתרון ראוי שישפר באופן משמעותי את מצבם של האזרחים הותיקים בישראל, שלא יודעים מה מגיע להם. מדובר בזכויות שאינן מפורסמות כלל או שפרסומן הוא במקומות מצומצמים שאינם נגישים לקהל הרחב, ובוודאי שלא לקשישים. הפתרון לבעיה זו נחוץ ודורש פרסום באחד האפיקים המקובלים . זוהי חובתנו לאזרחים הוותיקים, דור המייסדים של המדינה."

מהמשרד לאזרחים ותיקים נמסר כי עם אישור החוק על ידי הכנסת בקריאה שלישית יותקנו לחוק זה תקנות ספציפיות בדבר אופן היידוע. "בכוונתנו לבצע בקרה על חוק זה ולפרסם אחת לשנה דין וחשבון בדבר יישום חובת מסירת המידע על ידי הרשויות הציבוריות".

התקדמות בקידום הצעת החוק להכללת האשפוז הסיעודי בסל שירותי הבריאות

אני מצרף בזאת את ההודעה לעיתונות שיצאה מטעם קואליצית הארגונים הפועלים להכללת האשפוז הסיעודי הממושך בסל שירותי הבריאות.

מדובר על החלטה חשובה ביותר, ועל מהלך חקיקתי בעל חשיבות עליונה:

ועדת השרים החליטה להכליל את האשפוז הסיעודי בסל הבריאות:

הארגונים החברתיים: תיקון עוול היסטורי שפגע ברבבות משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך

בקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות בירכו על החלטת ועדת השרים לחקיקה, לקבל את הצעת החוק של ח"כ אורון להכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות: "הקלה עצומה על משפחות החולים הסיעודיים, שתצמצם גם את הצורך בביטוחים פרטיים יקרים".

לדברי סבינה שוסטרמן, המרכזת את הקואליציה, שחברים בה בין השאר ארגוני זכויות אדם, ארגוני זכויות חולים, וארגוני גמלאים, "האשפוז הסיעודי צריך להיות חלק בלתי נפרד מסל שירותי הבריאות שכל אזרח בישראל זכאי לו. אם החוק יעבור, הוא יקל על רבבות משפחות בישראל, שמשלמות כיום אלפי שקלים בחודש עבור אשפוז קרוביהן ויחסוך למיליונים בישראל את ההוצאות הכבדות עבור פוליסות ביטוחים פרטיים."

בנייר עמדה מטעם הקואליציה, מצוין כי אוכלוסיית בני ה-65+ בארץ מונה כיום כ- 740,000 נפש המהווה כ-10% מכלל האוכלוסייה ומתוכם, למעלה מ- 20,000 מאושפזים באשפוז סיעודי. עד שנת 2020 צפוי מספרם של בני ה- 65+ למנות למעלה ממיליון איש; בהתאם, צפוי לגדול גם מספר הנזקקים לאשפוז סיעודי.

כיום, האשפוז הסיעודי אינו ניתן על ידי קופות החולים, כי אם באחריות משרד הבריאות. העלויות הכבדות של האשפוז הסיעודי תחלקות בין משרד הבריאות לבני המשפחה של החולה הסיעודי כיום בשירותי הבריאות שבאחריות קופת החולים, והוא ניתן על ידי משרד הבריאות. כ- 60% ממיטות האשפוז הסיעודי בישראל כוללות השתתפות של המדינה, ואילו השאר – במסגרות פרטיות לחלוטין.

הבעייתיות הכרוכה במצב כיום:

השתתפות בני המשפחה בעלויות האשפוז כרוכה בנטל נפשי וכלכלי קשה:

• ההשתתפות העצמית הממוצעת למשפחה עבור מאושפז סיעודי הזכאי לסיוע עומדת על כ- 2300 ₪ לחודש. אמנם, משפחות שמצבן הכלכלי קשה וקשישים עניים ערירים מקבלים את מלוא הסיוע מ משרד הבריאות אך מרבית המשפחות (ובכלל זה, משפחות המשתייכות למעמד הבינוני-נמוך), נאלצות לעבור מבחן הכנסה פולשני שלאחריו עשויה להיות מוטלת עליהם השתתפות בשיעור של עד כ-10,000 ש"ח.

• החולה הסיעודי הופך לבן ערובה בידי בני משפחתו. היכולת הכלכלית נבחנת לפי האמצעים הכספיים של החולה עצמו, בן\בת זוגו וילדיו ובני זוגם. בחינה כזו אינה מביאה בחשבון את הנכונות או אי-הנכונות של בני המשפחה לתמוך בחולה הסיעודי. במקרה בו אחד הילדים מסרב לתמוך כלכלית בחולה, סכום ההשתתפות נותר בעינו והנטל נופל על היתר.

חלוקת האחריות על הטיפול הרפואי בין קופ"ח למשרד הבריאות פוגעת בטובת החולה:

• בלבול אדמיניסטרטיבי ו"טרטור" מיותר של החולה: כך לדוגמא, במקרה של חולה תשושה שנפלה ושברה את הירך, תטופל על ידי קופת חולים. אך אם תגיע למצב סיעודי, יהא עליה לפנות לביטוח לאומי כדי לקבל "שעות סיעוד". אם תהפוך לחולה סיעודית הזקוקה לאשפוז, עליה לממש זכאות זו ישירות מול משרד הבריאות, ואם מצבה מחמיר והיא זקוקה לאשפוז כללי בנוסף לסיעודי, היא תיחשב חולה סיעודית-מורכבת ושוב תחזור לממש זכאותה מול קופת החולים. לפחות שלושה מוסדות וכמה ספקי שירות אחראים למצבים השונים.

• פגיעה ברצף הטיפולי בחולה: רוב המאושפזים הסיעודיים הנם קשישים, אוכלוסיה החשופה למגוון רב של בעיות בריאותיות. כאמור, הקו שבין מצב חירום (קופות החולים), אשפוז סיעודי (משרד הבריאות), טיפול סיעודי (בטל"א) ואשפוז סיעודי מורכב (קופות החולים בהשתתפות עצמית) אינו תמיד קו ברור. המעברים פוגעים באיכות הטיפול וברציפותו.

• לקופות החולים אין תמריצים למנוע התדרדרות למצב סיעודי: במצב הקיים, מטופל קשיש אשר עובר למוסד סיעודי, במידה רבה "פוטר" את קופת החולים מעול הטיפול הרפואי. אילו השירותים הגריאטריים היו באחריות הקופות – היתה להן מוטיבציה לעסוק בשיקום ובמניעה של הגעת חולים למצב סיעודי.

כניסת החברות הפרטיות לשוק הביטוח הסיעודי הפרטי הגבירה את הנטל הכספי על משקי הבית:

• למעלה מ- 60% מתושבי ישראל רוכשים מכספם ביטוח סיעודי. בשנת 2009, שילמו המבוטחים 1.5מיליארד ש"ח עבור דמי הביטוח, יותר מכלל התקציב הממשלתי שהוקצה לאשפוז סיעודי באותה שנה. מחקר שפורסם השנה, לו היה שותף מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, מצא כי ההוצאות הגבוהות על ביטוחי הבריאות הפרטיים גורמות לאינפלציה מלאכותית במחירי הבריאות ולנטל מוגבר על המבוטחים. עוד נמצא, כי בשל מצב החולים הסיעודיים, חלק משמעותי מכספי הפוליסות הפרטיות אלה אינו מנוצל לטובת הטיפול בחולים.

כיצד תפתור הצעת החוק את המצב?

1. הצעת החוק מבקשת להעביר את האחריות לטיפול בחולה הסיעודי ותשוש הנפש מידי המנגנון של משרד הבריאות לידי קופות החולים. כך תובטח הזכאות לאשפוז סיעודי לכל אדם, ללא תלות במבחני הכנסה מסובכים וללא פגיעה בפרטיות משפחתו. שירותי הבריאות ירוכזו תחת קורת גג אחת, קופות החולים, יימנע הטרטור, יובטח הרצף הטיפולי וייווצר תמריץ חיובי לטיפול ולשיקום.

2. בהצעת החוק מוצע להגדיל את דמי ביטוח הבריאות מ-5% ל-5.3%. ההצעה מסתמכת בין השאר על תמיכה נרחבת של הציבור: ע"פ סקר שערכה הסתדרות הגמלאים בדצמבר 2010 נמצא כי 77.7% מהנשאלים תומכים בהעלאה של עד חצי אחוז במס הבריאות להבטחת אשפוז סיעודי לכל.

הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב 2.2.2011.

הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות:

ארגון בזכות • ארגון גמלאי עיריית ירושלים • ארגון הפעולה של הנכים • ברית התארגנויות לעזרה עצמית • האגודה לזכויות האזרח • האגודה לזכויות החולה

המשפט בשירות הזקנה • הסתדרות הגימלאים בישראל • כן לזקן • עמותת נאמן • עמותת פרקינסון • קואליציית ארגוני הבריאות • רופאים לזכויות אדם

האם רוצח יכול לרשת את אימו שרצח?

שאלה חוקית מעניינת: האם על אף הכלל הבסיסי בחוק הירושה לפיו רוצח אינו רשאי לרשת את הקורבן לרצח שלו, יכול בכל זאת אדם לרשת את אימו בעקבות כך שלא הורשע ברצח מפאת מצבו הנפשי?

ynet מנהל צעיר לא מעסיק בני 50. חכה שתהיה במקומי - כלכלה

המציאות של אפליה מטעמי גיל בישראל היא מציאות קשה. יחד עם זאת, היקף הנתונים האמפיריים בתחום או מידת המחקר האמפירי איננה רבה.

במציאות שכזו, עדויות אישיות, המתארות את חווית האפליה מטעמי גיל בצורה ישירה וגלויה היא דבר חשוב.

להלן עדות אישית של דפוס מציאות האפליה מטעמי גיל, וזאת עוד בגילאים "צעירים" יחסית של קרוב ל- 50.

ללא מאבק ברור שמציאות זו לא תשתנה.

ynet מנהל צעיר לא מעסיק בני 50. חכה שתהיה במקומי - כלכלה

ועוד על הזכות לבחור בהסדרי הקבורה

הזכות לעצב את הסדרי הקבורה של אנשים המבקשים להיקבר בדרכים חילופיות מגיעה יותר ויותר לבתי משפט בישראל.

הדבר כמובן הינו חלק מתופעה של אינדבידואליזם ותכנון אישי גם לאחר המוות.

זה מקרוב הנושא הגיע שוב להכרעת ביהמ"ש המחוזי בהקשר של בקשה מטעם אמה ואחיה של מנוחה, לצו מניעה שיאסור על שריפת גופתה.

בית המשפט דחה את הבקשה וקיבל ביהמ"ש את טענת בתה ובעלה של המנוחה שטענו כי במהלך חייה אכן הביעה המנוחה את רצונה שלאחר מותה תישרף גופתה.

בית המשפט התייחס לכך שמתוך שמירה על כבוד המנוחה יש לקיים את רצונה וכי כבוד המת הינו עיקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי ומזכותו לאוטונומיה אישית.

לפסק הדין:

http://www.humanrights.org.il/news.asp?NewsID=886

 

דוח מבקר המדינה ביחס לקרן לטיפול בחסויי

בימים אלה התפרסם דוח מבקר המדינה ביחס לקרן לטיפול בחסויים.

הקרן אחראית - כאפוטרופוס - על זקנים רבים שהם חסרי ישע.

סיכום דוח המבקר מפורט להלן ומדבר בעד עצמו:

הקרן לטיפול בחסויים אחראית לגופם ולרכושם של אלפי חסויים וזכאים מקבלי גמלה של הביטוח הלאומי במדינת ישראל. מדובר באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. לקרן מעמד ייחודי מעצם היותה גוף האפוטרופסות הגדול במדינה, המחויב להתמנות לאפוטרופוס לחסויים שאין מי שידאג להם.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. לדעת משרד מבקר המדינה, באי-קיום החובות האמורות עלול להישמט הבסיס החוקי לגביית דמי הטיפול מהחסויים והזכאים.

על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציגיה, בפרט כאשר מדובר בחסויים ובזכאים המתגוררים בקהילה, אשר אינם נתונים להשגחה צמודה.

על הקרן לקבוע נהלים בשורה של נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים, כדי להבטיח שהטיפול הבסיסי בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע נוהל לפעילות תאגידי אפוטרופסות ולפתור את סוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים לאלתר.

ראוי לציין כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח, על פי ההמלצות של משרד מבקר המדינה.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

מעסיק פנסיונר? תקבל פטור ממס? יזמות בתחום העסקת זקנים

בימים אלה הושקה שדולה חדשה בכנסת  ברשותו של חבר הכנסת נחמן שי.

אחת היוזמות החדשות של השדולה היא הצעת חוק לפיה מעסיק שיעסיק פנסיונר יזכה בפטור חלקי מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עבור העובד.

להלן הידיעה.

כמובן שיוזמה שכזו מעוררת שאלות מעניניות ביחס לעצם ההצדקה של גיל פרישה וההצדקה של דיפרנציאציה גילאית.