פסק דין מהותי בנוגע לאיסור העברת אזרחית ותיקה למוסד בניגוד לרצונה

לא פעם אזרחים ותיקים, זקנות וזקנים, הועברו למסגרות סיעודיות ומוסדות לטיפול ממושך אף בניגוד לרצונם.

הדבר לא נעשה מתוך רוע לב או כוונת זדון - אבל במרבית המקרים הדבר נעשה מתוך רצון "להגן עליהם" או "לטובתם", וכיו"ב באלה מושגים פטרנליסטיים אשר מניחים כי אנשי מקצוע או בני משפחה יודעים טוב יותר מאשר הזקנים עצמם מה טוב להם.

והינה נפל דבר בישראל: זה מקרוב ניתן פסק דין מדהים למדי, על ידי כב' סגן הנשיאה השופט אלון גביזון בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בפרשה הידועה בשם "המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים" נ' היועץ המשפט ולממשלה ואח' (תיק א"פ 2200-08-17).

באופן כללי מדובר על אזרחית ותיקה אשר הקרן לטיפול בחסויים מונתה לשמש לה כאפוטרופוס. 

בשל העדר המשאבים הכספיים שלה - מחד, ובשל העדר היכולת לספק לה שירותים בביתה בקהילה - מאידך, נעשתה פניה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להשים אותה בבית אבות בניגוד לרצונה, על מנת שניתן יהיה מענה לצרכי הטיפול שלה.

בית המשפט בפסק הדין הזה חרג מגדר המקובל, וביצע מספר מהלכים יוצאי דופן על מנת לנסות לתת מענה לצרכי הזקנה וזאת על מנת למנוע את העברתה למוסד בניגוד לרצונה.

במסגרת זו השופט קבע כי:

" הוצאת קשיש מביתו – מבצרו, למוסד חוץ ביתי – בית אבות, הינה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לדעתו ולרצונו של הקשיש . הוצאת קשיש מביתו , יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו , אלא משום שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך השנים. במציאות הקיימת ובהעדר פיקוח מספק על בתי האבות, מדובר לעיתים אף בפגיעה בכבודו של הקשיש ".

יתרה מכך בית המשפט ביקר באופן אישי את הזקנה, דיבר איתה, והתרשם באופן בלתי אמצעי מיכולותיה. וכך כתב בית המשפט: "פרוטוקול הביקור בביתה של גב' אמה נערך בנפרד , אך אציין בקצרה כי התרשמתי כי גב' אמה מטופלת כראוי דירתה נקיה ומסודרת, מקררה מלא והיא עצמה מבקשת, או שמא דורשת, להמשיך ולהתגורר בביתה. במהלך שיחתי עם גב' אמה, לרוב השיבה בצורה עניינת לשאלותיי, וניכר כי בכל פעם שהעלתי בפניה את אפשרות הסידור החוץ ביתי- בית אבות, גרם לה הדבר להתרגשות , לכעס ואף לבכי. כן מחמם את הלב היה לראות את דאגתן של שתי שכנותיה של גב' אמה וטיפולן בה , וברי כי ללא סיוען והשגחתן , מלאכתי היה קשה יותר."

בית המשפט מוסיף וקובע בעקבות כך כי:

הוצאת קשיש מביתו לבית אבות, בניגוד לרצונו , צריכה להיות האלטרנטיבה האחרונה , וחובה על בית המשפט  בבחינת " כיבוד אב ואם "  לבחון  תחילה את כל החלופות  הקיימות ( ואף ליצור בעצמו  חלופות ) כדי  להותירו בביתו  ולכבד את רצונו.

לפיכך, בסיכום הדברים, בית המשפט דחה את הבקשה להעביר את האישה לבית אבות בניגוד לרצונה ופסק כך:

יש לכבד את רצונה של גב' אמה ולהותירה בביתה , וזאת בכפוף לאמור להלן: 

 א. תוך 7 ימים תתקיים פגישת עבודה בנוכחות  עוה"ד שיינפלד, הקרן ועוה"ד קלמן  וזאת לצורך  בחינת ובנית תכנית טיפול- השגחה בשילוב המערך ההתנדבותי של עירית באר שבע . עוה"ד קלמן תהא אחראית לכינוס פגישת העבודה , ותעדכן את בית המשפט תוך 14 ימים תוצאותיה.

ב.  הקרן תבחן אפשרות להתקנת לחצן מצוקה מתאים ( סטטי, נייד )  לגב' אמה ובאופן שהוא יחובר גם לשכנתה של גב' אמה, וכן תדאג להדריך את גב' אמה באופן השימוש בו.

 ג.          הקרן תבחן אפשרות להתקנת גלי אש / עשן בביתה של גב' אמה.

 ד.         הקרן תבחן אפשרות להסרת  מנגנון הנעילה  הפנימי – העליון  בדלת  הבית ולמניעת נעילה לא רצונית של הדלת .

 ה.         הקרן תעדכן ביחס לאמור בסעיפים ב-ד לעיל תוך 7 ימים , וככל שלא ימצא המימון לכך תעדכן בהתאם.

 ו.          תבחן שוב התאמתה של גב' אמה לפרויקט " כאן  גרים " .  

בית המשפט בוחר לסיים את החלטתו במילים הבאות, המדברות בעד עצמן:

אכן וכדברי נעמי שמר ז"ל בשירה  זוכה הגב' אמה  ל " אנשים טובים באמצע הדרך" , אך לדידי אין הם צריכים לבוא  במקום המדינה, והיא זו אשר צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם לאותם קשישים עריריים שיכולים להמשיך ולהתגורר בביתם בסיוע מטפל סעודי  זר, קל וחומר עת  מענה זה זול יותר מהמענה הניתן כיום  והממומן על ידי המדינה - הוצאה לבית אבות. 

עתירה לבגצ בגין העדר פיקוח על אפוטרופסים

עמותת המשפט בשירות הזיקנה הגישה ביום 22.4.13 עתירה לבג"צ נגד האפוטרופוס הכללי ונגד משרד הרווחה כנגד היעדר פיקוח והכשרה של אפוטרופוסים הממונים לטיפול בחסויים.

בעתירה טענה העמותה כי זכותם של אנשים שמונה להם אפוטרופוס, זקנים וחסויים אחרים, לקבל טיפול מסור, איכותי ומקצועי ולהיות בטוחים כי האפוטרופוס שהתמנה בעניינם קיבל הדרכה והכשרה ופעולותיו מפוקחות הן לגבי ניהול הכספים והם לגבי טיב הטיפול האישי אותו הוא מעניק. עוד נטען כי למיטב ידיעת העותרת, ובהתבסס הן על דוחות מבקר המדינה, והן על התבטאויות מצד המשיבים עצמם -  זה אינו המצב השורר היום: הפיקוח שמפעילים המשיבים הינו חלקי בלבד, נוגע לענייני הניהול הכספי בלבד, אינו כולל הכשרה או סטנדרטים מקצועיים-טיפוליים מצד יחידים ותאגידים, ויוצר מציאות של "כשל פיקוח" במסגרתו חסויים וחסרי ישע אשר מונו להם אפוטרופוסים אינם זוכים להגנה ולטיפול הראויים.

עתירה זו הוגשה לאור פניות רבות המגיעות לידי העמותה ולאור המלצות מבקר המדינה בדוחותיו בשנים האחרונות (1991, 2003, 2012) אשר במסגרתם חזר והתריע על הפגיעה בזכויות החסויים והיעדר מענה מצד המשיבים לפגיעה זו. כלשונו של מבקר המדינה, מדובר בהפקרת החסויים על ידי המדינה ולמרות העובדה שחלפו למעלה מ-20 שנים מאז המלצותיו הראשונות בעניין, עדיין הפיקוח אינו ראוי ולא ניתנה תגובה הולמת לעניין על ידי המשיבים

על רקע כישלונם המתמשך וארוך השנים של המשיבים, העמותה ביקשה מבג"צ כי יורה על המשיבים לנמק:

א.      מדוע לא יפעילו את סמכותם החוקית והמנהלית על מנת להקים מנגנון מנהלי אשר יפעל לפקח באופן מקצועי, מלא ומקיף על פעילותם של אפוטרופוסים (יחידים ו/או תאגידים), שמונו מכוח צו שיפוטי, לשם הגנה וניהול ענייניהם של חסויים, לרבות עניינים כספיים, עניינים רפואיים, ועניינים אישיים.

ב.      מדוע אינם פועלים ליצירת מסגרת ארגונית-מקצועית אשר תעניק הכשרה מקיפה לבני משפחה וליחידים וארגונים אחרים שמונו על ידי בתי המשפט המוסמכים לשמש כאפוטרופוסים, ולקביעת סטנדרטים ואמות מידה מקצועיות כתנאי להתמנות כאפוטרופוס  ליחידים ותאגידים כאחד שאינם בני משפחה של חסויים.

ג.        מדוע המשיבים אינם מממשים את הצעתם להקים יחידה מנהלית משותפת לפיקוח על אפוטרופוסים לעניינים אישיים על מנת להבטיח פיקוח מלא ואפקטיבי גם על טיב הטיפול הניתן לחסויים, כל זאת תוך הקצאת משאבים הולמת לנושא.

3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח - משפט ופלילים - הארץ

סוגיית העדר הפיקוח ההולם על אפוטרופסים בכלל, ואפוטרופסים על זקנים חסרי ישע בפרט, זכתה להתייחסות פעמים רבות בדוחות מבקר המדינה. בפועל, הנושא עדיין פרוץ למדי, והמדינה טרם נקטה פעולות של ממש להילחם או להתמודד עם הצורך בפיקוח יעיל ומקצועי לשם הגנה על הקבוצה החלשה ביותר של הזקנים. מאמר תחקיר אודות הכשלים העיקריים בנושא פורסם ביום שישי בעיתון הארץ, ולהלן הקישור למאמר:

3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח - משפט ופלילים - הארץ

אפוטרופסות על זקנים - היקף בארה"ב

אפוטרופסות על זקנים הינה אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות בתחום זכויות זקנים.

להלן מידע אודות היקף מינויים על מבוגרים וזקנים של אפוטרופסים בארה"ב:

From NAELA Newsletter (via Josh)

New Report Estimates Total Pending Guardianship Case
A new study by the National Center for State Courts attempts to estimate

the total number of guardianships and conservatorships in place in the

United States. Estimating this figure is tricky because of the lack of

consistent data collection across jurisdictions and for other reasons.

Nevertheless, the report suggests that at least 1.5 million adults were

under guardianship/conservatorship in 2008. Here’s an excerpt from the

report: “The reliance of projecting national estimates on data

provided by four states is less than ideal. Yet the data, which do not

include adult conservatorships, provide the best available figures for

active pending adult guardianships at this time. Using an average from

the four states, there are 664 active pending cases per 100,000 adults.

When applied to the U.S. adult population, this would mean there are 1.5

million active pending adult-guardianship cases. However, the variance

between states is high, and the number of active pending

adult-guardianship cases could range from fewer than 1 million to more

than 3 million.”

Source: National Center for State Courts (May 2011)







דוח מבקר המדינה ביחס לקרן לטיפול בחסויי

בימים אלה התפרסם דוח מבקר המדינה ביחס לקרן לטיפול בחסויים.

הקרן אחראית - כאפוטרופוס - על זקנים רבים שהם חסרי ישע.

סיכום דוח המבקר מפורט להלן ומדבר בעד עצמו:

הקרן לטיפול בחסויים אחראית לגופם ולרכושם של אלפי חסויים וזכאים מקבלי גמלה של הביטוח הלאומי במדינת ישראל. מדובר באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. לקרן מעמד ייחודי מעצם היותה גוף האפוטרופסות הגדול במדינה, המחויב להתמנות לאפוטרופוס לחסויים שאין מי שידאג להם.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. לדעת משרד מבקר המדינה, באי-קיום החובות האמורות עלול להישמט הבסיס החוקי לגביית דמי הטיפול מהחסויים והזכאים.

על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציגיה, בפרט כאשר מדובר בחסויים ובזכאים המתגוררים בקהילה, אשר אינם נתונים להשגחה צמודה.

על הקרן לקבוע נהלים בשורה של נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים, כדי להבטיח שהטיפול הבסיסי בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע נוהל לפעילות תאגידי אפוטרופסות ולפתור את סוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים לאלתר.

ראוי לציין כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח, על פי ההמלצות של משרד מבקר המדינה.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

ועוד על הצורך בשינוי חוק האפוטרופסות

כבר נגענו בעבר על הצורך לבצע רפורמה משמעותית בכל הנוגע לאפשרות למנות אפוטרופוס על זקנים בישראל.
גם מבקר המדינה, וגם מחקרים אמפיריים אחרים הצביעו על ה"קלות הבלתי נסבלת" יחסית שבמסגרתה ניתן למנות אפוטרופוס על זקנים, וכל על הליקויים בסדרי הדין הקשורים בנדון.
לבסוף, יש לזכור כי גם קיים פער מהותי בין ה"חוק עלי ספר" ובין אופן ביצועו בפועל במציאות.
בימים אלה התפרסם מאמר חשוב ב"הארץ" ששב ומאיר את הצורך ברפורמה חוקית בנדון.
להלן הקישור:
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1139490.html
קריאה מהנה.

ועוד על פיקוח על אפוטרופסים

כבר התייחסנו בעבר לסוגיות המורכבות של אפוטרופסות על זקנים.
במקומות רבים ציינו כי באופן מצער, במקרים מסויימים, ניתן לזהות "קלות בלתי נסבלת" שבה ממנים אפוטרופסים על אנשים מבוגרים וזקנים - כל זאת תוך נפילה לסטריאוטיפים שליליים של הזיקנה, וללא מודעות להשלכות מרחיקות הלכת מבחינה משפטית של מינוי אפוטרופוס על אדם מבוגר.
ואולם, הבעיות הקשורות עם האפוטרופסות אינן נוגעות רק לעצם ההצדקה במינוי האפוטרופוס, אלא גם מה שנעשה לאחר המינוי.
באופן מצער, אין כיום כמעט שום דרישות ו/או פיקוח בקרה יעילים על האפוטרופסים שבית המשפט ממנה. מבקר מדינה התריע על העדר הבקרה והפיקוח היעילים בתחום זה כבר לפני שנים - אך בפועל לא נעשה הרבה לשינוי מהותי של תחום זה.
לפיכך, אין זה מפתיע כי בימים אלה התפרסם ב"הארץ" ידיעה אודות החשיפה של תופעת ניצול כלכלי וגזל של כספים חסויים הנתונים לאפוטרופסות בידי שהיו אמורים להגן על זכויותיהם:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1096711.html
הגיע העת כי המשרדים האחראיים לנושא, כלומר, משרד המשפטים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, יפעלו באופן רציני לשינוי איכות ורמת הפיקוח והבקרה בתחום, שאם לא כן, זקנים חסויים ימשיכו ליפול למצבי ניצול ועושק מצד האפוטרופסים שלהם.

על פיקוח על אפוטרופוסים

סוגיית הפיקוח על אפוטרופסים הינה כמובן סוגיה מהותית לכל מי שעוסק בתחום זכויות הזקנים.
הזקנים היא האוכלוסייה המרכזית כלפיה מופעל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכלפיה ממונים אפוטרופסים.
אנשים וגופים אלה מופקדים על הדאגה על גופם ועל רכושים של זקנים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בכוחות עצמם.
ואולם, בפועל, רמת הפיקוח אינה תמיד ברמה הנדרשת, ועד היום, אין מנגנון בין-תחומי ובין-משרדי שמפקח בצורה יעילה על האפוטרופסים.
רק בימים אלא קיבלנו תזכורת למציאות זו כאשר התפרסם כי מנהלת עמותת "דורי דורות" נעצרה בחשד למעילה בכספים. כך לדוגמא, עלה החשד כי זו הוציאה חשבוניות פיקטיביות על שיפוצים שנעשו בבתי החוסים בסכומים הגבוהים בהרבה ממה שנעשה בפועל.
www.ynet.co.il/articles/0,7340,l-3732184,00.html
אין אלא לחזור על הקריאה שכבר נקראה בעבר: להקים מערך פיקוח ובקרה בין-משרדיים ובעלי משאבים להכשרה, פיקוח ואכיפה של חובות האפוטרופסים.

חובת האפוטרופוס הכללי

רבות כבר נכתב על הקלות הבלתי נסבלת שבה ממנים אפוטרופסים על קשישים בישראל. אחת הבעיות המוכרות בתחום היא לא זו בלבד שבקלות יתרה ממנים אפוטרופוס על אדם זקן, אלא שלאחר המינוי, רמת המעקב ,הפיקוח וההכשרה היא מינימאלית.
בימים אלה ניתן פסק דין מעניין בסוגיית האחריות המשפטית של האפוטרופוס הכללי על אפוטרופסים (ת.א. 5308/05 בית משפט השלום בירושלים, השופט אברהם רובין, בענין פריד יהודה ואח' נ. האפוטרופוס הכללי). סיפור המעשה נוגע לאח ואחות ששימשו כאפוטרופסים על קרובת משפחתם ששהתה בבית אבות בחיפה.
במסגרת תפקידם כאפוטרופסים, אישרו מתן טיפולים הוליסטיים, בשווי כספי ניכר, ודיווחו על כך בדיווח השנתי לאפוטרופוס הכללי. רק בדיעבד, הודיע להם האפוטרופוס הכללי כי עליהם לקבל אישור בית המשפט להוצאה, ולאחר שבדיעבד, בית המשפט לענייני משפחה לא אישר את ההוצאה וחייב את האפוטרופסים להשיב הכספים - תבעו האפוטרופסים את האפוטרופוס הכללי.
חשיבות פסק הדין בעניינו היא כי בית המשפט קבע כי אכן האפוטרופוס הכללי חב חובת זהירות כלפי אפוטרופסים. כדברי בית המשפט, תפקידו של האפוטרופוס הכללי היא לא רק לפקח על האפוטרופסים אלא להנחות, להכווין, ולהדריך את האפוטרופסים. במקרה דנן, האפוטרופוס הכללי התרשל בתפקידו שעה שבעת הגשת הפרטה על ידי האפוטרופסים לא התריע בפניהם שהם נוהגים שלא כראוי. הגם שבסופו של יום בית המשפט קבע כי גם לתובעים היה "אשם תורם" בשיעור משמעותי - עצם ההכרה באחריות האפוטרופוס הכללי היא תקדימית וחשובה.