ברצוני לשתף אתכם בדברים יפים שכתבה עורכת דין מיטל סגל-ריך (שלמען הגילוי הנאות אציין שהיא דוקטורנטית שלי ושל ד"ר שגית מור) בעקבות פרשת סטנלי פישר ופסילתו לתפקיד בגין גילו:
אז נגיד / עו"ד מיטל סגל-רייך*
נגיד, שהיינו חיים בחברה אידיאלית. כזו שניתן בה כבוד אמת לאדם, תוך התעלמות כנה מכל שוני בלתי רלוונטי, כמו פרמטר של גיל.
אז נגיד.
נאמר, שאנשים היו נבחרים לתפקיד מוצע על סמך מקצועיותם ויכולותיהם בלבד, כמו שמציעה תכנית טלוויזיה בתחום המוסיקה, שקדימונים לה משודרים בימים אלה.
אז נגיד.
נניח שהיינו מתנתקים, לא רק כי החוק והפסיקה מחייבים, מאותן תובנות מפלות, מדעות קדומות שליליות, מהסקת מסקנות חפוזה ביחס ליכולת ומשימוש לרעה בנתונים טבעיים של אדם, אשר אין לו שליטה עליהם. קריטריון של גיל היה חולף מן העולם ועובר אל תהום הנשייה אליו הושלכו אלפי טפסי קורות חיים, אשר גיל המועמד מצוין בראשם. טפסים אשר מעולם לא נקראו – ונגרסו בטרם עת.
וכך – עוד אנשים ראויים היו מתמודדים ונבחרים, ואיש לא היה מפשפש כדי לראות אם שיבה זרקה בשערם ולבדוק אם את הנכד הראשון ליוו כבר מזמן לכתה א'.
יצוין, כי היום חל איסור חוקי לשאול בראיון עבודה שאלות ביחס לגיל המרואיין, אך מה רבותא? הרי המרואיין יוזמן לראיון (או שלא) על סמך קורות חיים ששלח ואשר ציין בהם את גילו, או אף את מספר תעודת הזהות - והרי הנתונים גלויים.
רק שינוי עמוק בתפיסה החברתית, יביא לדחיקת הסטריאוטיפיזציה השלילית ביחס לגילו של אדם. מעסיקים יעסיקו לפי כישורים ותקנונים לא יכללו תנאים מפלים, לא בארץ ולא בעולם. אז יתקיים שוויון הזדמנויות אמיתי בעבודה.
ראוי גם לבצע חשיבה מחודשת אודות החיוב בגיל פרישה אחיד ולשקול קביעת גיל הפרישה כאופציה לאדם שחש מיצוי או עייפות, אך לא כחובה לאדם שיש בכוחו וברצונו עוד לתרום ולהיות שותף פעיל ויצרני בחברה. המעסיק ירוויח עובד מנוסה ומסופק, החברה והמשפחה ייהנו מאיש מאושר והאדם ייהנה מהמשך חיים אקטיביים, מפרנסה עצמאית ומהגשמת רצונו.
ואולם, על אף הניצנים בתחום, למרות החקיקה האוסרת אפליה על רקע גיל בעבודה והפסיקה הברוכה במישור זה, התיאור נראה אידיאליסטי נוכח אירועי הימים האחרונים. חשוב להאמין, כי השאיפה ברת השגה ואקטואלית.
ועד אז, אנשים מוכשרים ימנעו מעבודות שהולמות את כישוריהם, ואדם עתיר ניסיון ורב הערכה לא יכהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית.
...אז נגיד.
• הכותבת היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
תגובה 1:
זה נכון שכאשר מקבלים קורות חיים ובשנת הלידה מופיע מספר נמוך מ60, שוקלים פעמים את הזימון. בפעמים רבות זה בגלל המחשבה שהעובד ה"וותיק" ייתכן ולא מכיר את כל הטכנולוגיות החדשות והכשרתו תימשך זמן רב יותר, כמו גם הניסיון להימנע מאי נעימות של ניהול אדם המבוגר ממך בכמה עשורים.
הוסף רשומת תגובה