אכן, דוח ועדת טרכטנברג הוא אכזבה קשה - לפחות לכל מי שעוסק בזכויות זקנים.
לא זו בלבד שהועדה מראש הצהירה שהיא מתמקדת באוכלוסיית המשפחות העובדות הצעירות, אלא שעל הצהרתה זו בחרה בכל זאת להתייחס בהיבט צר ופוגעני בזקנים.
הועדה כמובן התעלמה לחלוטין מסוגית האפליה וההדרה מטעמי גיל, ועל אף שהתייחסה לקבוצות כמו חרדים או אנשים עם מוגבלות, לא עסקה כלל בבעיות התעסוקה של בני ה-50 ומעלה (שלא להזהיר חו"ח הצורך לבטל את חובת הפרישה).
ובאותו נושא צר שבו עסקה הועדה - דהיינו, הסיעוד בקהילה, הועדה בחרה להתעלם מהרפורמה המקיפה המוצעת כיום על ידי משרד הבריאות, ובמקום לאמץ גישה מרחיבה, המאמצת כיסוי אוניברסלי לגמלת הסיעוד, בחרה ללכת בדיוק לכיוון ההפוך, (הפוגע בעיקר באוכלוסיית מעמד הביניים) ולהחמיר את מבחני הנזקקות לשם קבלת גמלת הסיעוד.
עצוב לראות כיצד בתחום הזיקנה, בסופו של דבר נפלה הועדה קורבן להמשך ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה, ואמצה שוב שיח ניאו-ליברלי שנדמה היה שכל תנועת המחאה למען צדק חברתי יצאה בעצם כנגדו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה