יום רביעי, 25 באפריל 2018

הרפורמה בסיעוד 2019

שנים מדברים על הצורך בביצוע רפורמה משמעותית בכל הנוגע לשירותי הסיעוד לאזרחים ותיקים בישראל. באופן מצער, עד היום לא אומצה תוכנית לאומית בתחום הסיעוד, ותוכניות שהוכנו בעבר (כגון התוכנית של סגן השר ליצמן בשעתו) - לא אומצו בפועל.
השנה, הוכנה מה שמכונה "תוכנית סיעוד לאומית" - אבל בפועל, אין למה שבוצע שום קשר אמיתי לתוכנית סיעוד לאומית, אלא יותר תיקונים מינוריים במצב הקיים - ללא שום ראיה כוללת, רחבה או ארוכת טווח.
עיקרי השינויים שבוצעו כללו: שינוי מנגעון קביעת גובה גמלת הסיעוד באופן שמאמץ מעבר ל- 6 רמות של גמלה (למטפלים ישראליים) (במקום 3 הרמות במצב שקדם לשינוי), וכן הגדלת היקף יחידות השירות לרמות התלות הגבוהות (עד כדי מקסימום של 30 יחידות שירות).
שינוי משמעותי נוסף נוגע לחופש הבחירה והיכולת לבחור בגמלה בכסף (תשלום כספי) במקום בשירות בעין (באמצעות קבלת שירות במישרין מתאגידי הסיעוד). נושא זה היה שנוי במחלוקת, אבל בסופו של יום תפיסת העולם המעניקה חופש בחירה לאזרחים הותיקים גברה.
בנוסף, הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי אשר אמור "להפחית את הביורוקרטיה" הקשורה לתחום הסיעוד, לרבות יצירת טופס בקשה אחיד בתחום הסיעוד, וכן יצירת מבחן אחיד בכל הנוגע לבחינת מידת התלות (ADL) בכל גופי הממשלה.
מדובר בשינויים חשובים וחיוביים, אשר מחד - מעניקים חופש בחירה לאזרחים הותיקים, ומאידך - מגדילים את היקף התמיכה הסיעודית לאותם אזרחים ותיקים ברמות הסיעוד הגבוהות.
יחד עם זאת, התיקונים הללו אינם מתמודדים עם הסוגיות המרכזיות שעדיין מצויות בתחום, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הממושך המוסדי, להשתתפות בני המשפחה בעלות האשפוז הסיעודי, ובמערך התיאום והתכלול של השירותים הסיעודיים לכל אורך הספקטרום הטיפולי. לבסוף, לא נפתרה בעיית מבחן ההכנסות כתנאי לקבלת גמלת הסיעוד  - אשר מותירה את כל מעמד הביניים ומעלה מחוץ למעשה למערך הסיעוד, ו"דוחף" אותו למערך הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, שעלותו לשוק ולפרט הם גבוהים ביותר, והם אינם "שלובים"במערך הסיעוד הכולל באופן אינטגרטיבי.
יש אם כך לקוות כי יבוא יום שבוא באמת תבוצע תוכנית סיעוד לאומית לאזרחים הותיקים בישראל.

יום שישי, 16 במרץ 2018

אופקים, מסמך תשתית לתוכנית אב חדשה לאזרחים ותיקים


אופקים: תוכנית אב לאזרחים ותיקים בקהילה – ישראל 2025:
מסמך תשתיתי לדיון
בימים אלה יצאה לאור סקירת ספרות חדשה בהוצאת משרד העבודה, הרווחה, והשירותים החברתיים, ביוזמת השירות לאזרחים ותיקים והאגף למחקר, תכנון והכשרה. סקירת הספרות מהווה מסגרת חדשה לדיון להכנת תוכנית אב לאזרחים ותיקים בקהילה – ישראל 2025. המסמך, שהוכן על ידי פרופ' ישראל (איסי) דורון, בשיתוף פעולה עם השירות לאזרחים ותיקים, מציג מסגרת לתוכנית פעולה למערך השירותים בקהילה, לעשור הקרוב, ומציע מספר שינויים מהותיים במבנה מערך השירותים החברתיים, הן ברמת הארגון, והן ברמת התוכן. להלן תמצית עיקרי הדוח:
• •נקודת המוצא של מסמך זה היא כי מכלול מערך השירותים החברתיים לאזרחים ותיקים בקהילה צריך להיות תחת אחריות מיניסטריאלית וניהולית אחת ויחידה: השירות לאזרחים ותיקים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
• •עם זאת, יש להדגיש כי בפועל, גבולותיו של מסמך זה הם צרים יחסית: ראשית, הם מתמקדים במערך השירותים המוענקים לאזרחים ותיקים בקהילה בלבד; ושנית, הם מתמקדים בשירותים המצויים בסמכותו ו/או באחריותו של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
• •חזון התוכנית:
החברה הישראלית תהיה חברה המכבדת את אזרחיה הוותיקים, תוך שהיא מאפשרת להם ליהנות משוויון, מכבוד עצמי ומהזדקנות פעילה ומוצלחת בקרב קהילתם ובקרב משפחתם.
באופן קונקרטי ובכל הנוגע לאזרחים הוותיקים המתגוררים בקהילה, מדינת ישראל, באמצעות האגף לאזרחים ותיקים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תקדם את בריאותם הנפשית והפיזית, את ביטחונם הכלכלי והאישי, תגן על עצמאותם, ותאפשר את זכותם להזדקן בקהילה ואת יכולתם להשתתף במארג פעילויות קהילתיות, תרבותיות, כלכליות ומשפחתיות, הכול תוך הדגשת הסולידאריות הבין-דורית, כיבוד חופש הבחירה וההגשמה האישית.
• •התוכנית מבוססת על שישה ערכים: שוויון, סולידאריות בין-דורית, הזכות להזדקן בקהילה, כבוד האדם, שותפות וחופש בחירה והכרה במעמדם של האזרחים הוותיקים.
• •התוכנית מבוססת על שמונה עקרונות פעולה: התאמה והנגשה לקהילה מקומית ולאוכלוסיות ייעודיות; גמישות במענים ובדרכי ההפעלה; שותפות והשתתפות של האזרחים הוותיקים; גישה קהילתית ונגישותית; עבודה בשיתופי פעולה; חשיבה מתכללת במסגרת רצף טיפולי כשהלקוח במרכז; אינטגרציה; מקצועיות ושימוש בפלטפורמות פעולה קיימות.
• •התוכנית מציעה חידושים משמעותיים בשני מרכיבים מרכזיים: ארגוני ומהותי.
בהקשר הארגוני, התוכנית מחדשת ומציעה לא רק להקים אגף בכיר ייעודי לאזרחים הוותיקים, אלא לעבות את מערך הפיקוח המחוזי ולהגדיר תפקיד ייעודי של ראש/ת אגף האזרחים הוותיקים בכל לשכה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. התוכנית מחייבת גם לראשונה ליצור מסגרת תקינה אחידה של עובדים סוציאליים ייעודיים לפי גודל אוכלוסייה והיקף הצריכה של השירותים. לבסוף, התוכנית מציעה להקים מספר מנגנונים ומסגרות נלוות, כגון שולחן עגול של בעלי עניין בתחום האזרחים הוותיקים, ועדה מייעצת של אזרחים ותיקים ועוד.
בהקשר המהותי, התוכנית מציעה לעגן בחקיקה ייעודית חדשה את זכותם של אזרחים ותיקים לקבל סל שירותים חברתיים בקהילה. סל שירותים זה ינוהל ויסופק על ידי האגף לאזרחים ותיקים בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ, כל זאת תוך חלוקה לשתי רמות של "סלי שירותים":
סל שירותים בסיסי לאזרחים ותיקים - בשונה מהמצב הקיים, כל רשות מקומית בישראל תחויב להעניק לתושביה הוותיקים, במימון המשרד והרשות המקומית, סל שיכלול את עשרת השירותים: מוקד שירותים ייעודי ומרכזי לאזרחים ותיקים הכולל מרכז ידע ושירות לתיאום הטיפול ואיסוף נתונים; עידוד תעסוקה ויזמות בגיל מבוגר; שירות לקידום אורח חיים; תזונה ופעילות גופנית מונעת; קהילה תומכת; מועדונים חברתיים; בתים חמים; מרכזי יום; תמיכה במטפלים עיקריים; טיפול פרטני במקרי משבר; ושירותי התנדבות ופעילות עבור אזרחים ותיקים ולמענם.
סל שירותים מורחב לאזרחים ותיקים - כל רשות מקומית רשאית להעניק סל זה לפי יכולותיה ולפי שיקול דעתה במימון חלקי או מלא של המשתתפים. הסל יכלול מגוון שירותים חברתיים נוספים המתמקדים באזרחים הוותיקים.
• •התוכנית מתייחסת גם לשורה של היבטים נוספים הנדרשים לשם הגשמתה, לרבות: פירוט יעדים לפי חלוקה ללוחות זמנים, הקצאת משאבים כלכליים לשם ביצועה, הגדרת מערך ניטור ומעקב על ביצוע התוכנית, איסוף נתונים על אודות הזדקנות האוכלוסייה והקמת מערך מחקרי מלווה להערכת התוכנית.
• •לצורך המחשה גראפית, ניתן לתאר את המערך החדשני המוצע כדלקמן:
  המסמך המלא יועלה בזמן הקרוב לאתר האינטרנט של המשרד, ותגובות והערות יתקבלו בברכה.