יום שישי, 15 בפברואר 2008

דוח העוני 2006/7 והקשישים בישראל

בימים אלה פורסם דוח העוני השנתי. בכל הנוגע לקשישים, קובע דוח העוני כדלקמן:

"ב- 2006/7 נרשמה עלייה בלתי צפויה בשיעור העוני בקרב קשישים: תחולת העוני בקרב קשישים עלתה מ- 21.5% ב- 2006 ל- 23.5% ב- 2006/7. בבדיקה מקיפה שנערכה מתברר כי מקור הירידה בהכנסה היחסית של הקשישים, על פי נתוני הסקר, הוא במרכיב ההכנסה מקצבאות (שכן יתר מרכיבי ההכנסה עלו בשיעור הדומה לעלייה ברמת החיים). ממצא זה עומד בניגוד למגמות הנצפות על פי הנתונים המנהליים שבידי הביטוח הלאומי"

מציאות זו היא קשה לא רק בגלל ששיעורי העוני בקרב הקשישים בישראל הם מהגבוהים ביותר בעולם המערבי; מציאות זו קשה לא רק בגלל שעומדת בניגוד מוחלט להבטחה של מפלגת הגימלאים לחולל שינוי מהותי במצבם הכלכלי של הזקנים בישראל, אלא שבסופו של דבר היא תולדה של השינוי החקיקתי ששינה את שיטת ההצמדה של קצבאות הזיקנה. בעוד שעד תוכנית החירום הכלכלית של ראשית שנות האלפיים קצבאות הזיקנה שמרו על ערכן הריאלי על ידי הצמדן לשכר הממוצע במשק, הרי שמצב זה השתנה וכיום קצבאות הזיקנה צמודות למדד המחירים לצרכן - דבר המבטיח, על פני זמן, שחיקת ערכן הריאלי והגדלת שיעור העניים בקרב הזקנים.
הגיע העת - ופרסום הממצאים של דוח העוני הוא תיזמון טוב לשם כך - לפעול לשינוי שיטת ההצמדה של קצבאות הזיקנה ולהחזיר את הצמדתן לשכר הממוצע במשק - כל זאת גם לצד העלאת השיעור הבסיסי של קצבאות הזיקנה לערכים המאפשרים הלכה למעשה קיום בכבוד.

תגובה 1:

td אמר/ה...

עצוב ומדאיג!
אפילו המפלגה הסקטוריאלית שהצליחה להכניס מספר מכובד מנציגיה לבית הנבחרים, ובה תלו כולם תקוות כי תדאג לרווחתם, ביטחונם וכבודם של הזקנים לא רק שאינה מצליחה למנוע או לשנות מצב זה, אלא אף תגובתה על דו"ח העוני אינה נשמעת ברמה.