יום חמישי, 16 ביולי 2009

גילנות וקביעת מוות

לפני ימים לא רבים פורסם על כך שצוות מד"א קבע את מותו של תושב רמת גן בן 84.
הסיפור היה יכול להסתיים כך אילולי רצה הגורל אותו "מת" חזר לחיים - בשעה שלאחר שכבר הוצאה תעודת פטירה והמשטרה וזק"א הגיעו לקחת את ה"גופה" - היא החלה לזוז.
מסתבר כי למעשה האדם כלל לא מת - והוא נלקח בדחיפות לטיפול בבית חולים.
בתגובה נמסר על ידי מד"א כי הוחלט להקים ועדת בדיקה וכי זו תעביר את המלצותיה.
המעניין בסיפור הוא כמובן ההקשר הגילני:
האם באותה "זריזות" או "קלות" היה צוות מד"א מוציא תעודת פטירה לאדם צעיר יותר?
האם עצם גילו (84) גרם לצוות הרפואי ליפול קורבן לגילנות ולסבור כי ראוי ונכון לאדם בגיל שכזה "למות"?
יהיה מעניין להמתין ולקרוא את ממצאי צוות הבדיקה.
לדיווח העיתונאי:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3740175,00.html

תגובה 1:

יונת-סלע למד אמר/ה...

אחת הבעיות הנובעות ממקרה זה ודומים לו, הן ההנחיות הקשוחות שמקבלים עובדי מד"א הכוללות הנחיה חד משמעית לעשות החיאה בכל מקרה ולקרא למשטרה אחר כך.
מה לגבי אדם המבקש למות בבית בכבוד? מדוע בכל מקרה צריך להעביר אותו ואת משפחתו,סגת עינויים שכזו?
יונת