הנסיונות החוזרים ונשנים לעצב מציאות חברתית המבוססת על קונפליקט בין דורי אינם חדשים.
"צעירים נגד זקנים" דור ה-F נגד דור הביבי בום וכיו"ב.
הנרטיב החדש איננו חדש כלל ועיקר: הוא בבסיסו גילני ועתיק יומין: הזקנים הם נטל, ולכן צריך להיפטר מהם.
ואכן, ישנן עדויות שחברות מסויימות בהיסטוריה האנושית הקריבו את הזקנים למען הצעירים.
עד היום באפריקה ישנם תרבויות בהן הזקנים מצופים לתת את כל רכושם וכספם לצעירים עוד בעודם בחיים מתוך עמדה מוסרית שצעירים חשובים יותר.
שוב, באופן מצער הדברים מוכרים לעיפה, ורק ה"קבוצה" הרלבנטית מתחלפת כל פעם:
פעם זה היהודים שגונבים לנו את מקומות העבודה; פעם זה התיאלנדים; פעם זה הערבים, פעם זה הצוענים, . . . . הנרטיב הוא אותו נרטיב: רק הזהות הקבוצתית שהופכת להיות ה"שעיר לעזעזל" התורן משתנה.
מוטב להם לדור ה-F לחפש את ה"אשמים" האמיתיים לא בקבוצות מוחלשות ומודרות כמו הזקנים.
מוטב להן לבחון היטב את חלוקת ההון בחברה ולראות לאן באמת ולאיזה "כיסים עמוקים" זורמים הכספים הגדולים, ומדוע מבחינת צדק חברתי לא רק שדור הביבי-בום לא "חייב" לדור ה-F שום דבר אלא להיפך.
אבל זה לא יפריע לקבוצות הון בעלי אינטרנס להסית כרגיל את המבט מפני סוגיות האמיתיות. ואם אתם רוצים לראות דוגמא חיה לכך, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הבאה: