לבטל את גיל הפרישה - עוד קריאה

המאבק על ביטול פרישת החובה מתעצם.

ההכרה הציבורית בגילנות הטמונה בהטלת חובת פרישה המבוססת כל כולה על גיל כרונולוגי כאשר אין לזה שום כשר ליכולות אישיות, העדפות אישיות, או שיקולים כלכליים, מתגברת והולכת.

ראו את המאמר שפורסם בדה מרקר בנדון:

לבטל את גיל הפרישה - חדשות - דה מרקר TheMarker

גילנות וסטנלי פישר

ברצוני לשתף אתכם בדברים יפים שכתבה עורכת דין מיטל סגל-ריך (שלמען הגילוי הנאות אציין שהיא דוקטורנטית שלי ושל ד"ר שגית מור) בעקבות פרשת סטנלי פישר ופסילתו לתפקיד בגין גילו:

אז נגיד / עו"ד מיטל סגל-רייך*

נגיד, שהיינו חיים בחברה אידיאלית. כזו שניתן בה כבוד אמת לאדם, תוך התעלמות כנה מכל שוני בלתי רלוונטי, כמו פרמטר של גיל.

אז נגיד.

נאמר, שאנשים היו נבחרים לתפקיד מוצע על סמך מקצועיותם ויכולותיהם בלבד, כמו שמציעה תכנית טלוויזיה בתחום המוסיקה, שקדימונים לה משודרים בימים אלה.

אז נגיד.

נניח שהיינו מתנתקים, לא רק כי החוק והפסיקה מחייבים, מאותן תובנות מפלות, מדעות קדומות שליליות, מהסקת מסקנות חפוזה ביחס ליכולת ומשימוש לרעה בנתונים טבעיים של אדם, אשר אין לו שליטה עליהם. קריטריון של גיל היה חולף מן העולם ועובר אל תהום הנשייה אליו הושלכו אלפי טפסי קורות חיים, אשר גיל המועמד מצוין בראשם. טפסים אשר מעולם לא נקראו – ונגרסו בטרם עת.

וכך – עוד אנשים ראויים היו מתמודדים ונבחרים, ואיש לא היה מפשפש כדי לראות אם שיבה זרקה בשערם ולבדוק אם את הנכד הראשון ליוו כבר מזמן לכתה א'.

יצוין, כי היום חל איסור חוקי לשאול בראיון עבודה שאלות ביחס לגיל המרואיין, אך מה רבותא? הרי המרואיין יוזמן לראיון (או שלא) על סמך קורות חיים ששלח ואשר ציין בהם את גילו, או אף את מספר תעודת הזהות - והרי הנתונים גלויים.

רק שינוי עמוק בתפיסה החברתית, יביא לדחיקת הסטריאוטיפיזציה השלילית ביחס לגילו של אדם. מעסיקים יעסיקו לפי כישורים ותקנונים לא יכללו תנאים מפלים, לא בארץ ולא בעולם. אז יתקיים שוויון הזדמנויות אמיתי בעבודה.

ראוי גם לבצע חשיבה מחודשת אודות החיוב בגיל פרישה אחיד ולשקול קביעת גיל הפרישה כאופציה לאדם שחש מיצוי או עייפות, אך לא כחובה לאדם שיש בכוחו וברצונו עוד לתרום ולהיות שותף פעיל ויצרני בחברה. המעסיק ירוויח עובד מנוסה ומסופק, החברה והמשפחה ייהנו מאיש מאושר והאדם ייהנה מהמשך חיים אקטיביים, מפרנסה עצמאית ומהגשמת רצונו.

ואולם, על אף הניצנים בתחום, למרות החקיקה האוסרת אפליה על רקע גיל בעבודה והפסיקה הברוכה במישור זה, התיאור נראה אידיאליסטי נוכח אירועי הימים האחרונים. חשוב להאמין, כי השאיפה ברת השגה ואקטואלית.

ועד אז, אנשים מוכשרים ימנעו מעבודות שהולמות את כישוריהם, ואדם עתיר ניסיון ורב הערכה לא יכהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית.

...אז נגיד.

• הכותבת היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

היום הבינלאומי למניעת התעללות והזנחה של זקנים

בכל שנה, מאז שנת 2005, מציינים ברחבי העולם ביום 15 ליוני, את יום המודעות הבינלאומי למניעת תופעת ההעללות וההזנחה של זקנים.

עד לפני כשני עשורים, במרבית מדינות העולם לא היה כל דיון  ציבורי, לא היתה מודעות, וגם לא היו נתונים אמפיריים אודות היקף התופעה של התעללות והזנחה של זקנים. מדובר על תופעה חברתית קשה הכוללת ספקטרום רחב של תופעות הכוללות התעללות פיזית, נפשית, ומינית, ניצול כלכלי, הזנחה מודעת (אקטיבית) ולא מודעת (פסיבית) וכן פגיעה ושלילה של זכויות (כגון במקרים של מינוי אפוטרופוס על זקנים שלא לצורך).

בישראל, רק בעשור האחרון החל להתפתח גוף של מחקר וידע בתחום, ומאז אמצע העשור, בעקבות דוח אשל בנושא, וכן בעקבות הסקר הארצי שנערך בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, החלו לפעול באופן ממשי בתחום.

אין ספק שהעשיה הנדרשת בתחום היא עוד רבה, ולפרטים נוספים ראו את הקישור הבא:

http://www.inpea.net/weaad.html

קידום זכויות זקנים בטיעונים כלכליים

הכלכלה כאמצעי להגנה על זכויות חברתיות

בשיח הישראלי הרווח, כלכלנים ממוצבים כנגד אנשי הזכויות החברתיות. בעוד שהאחרונים בדרך כלל תומכים במעורבות המדינה בשוק וגורסים שישנם ערכים חברתיים (כגון שוויון או כבוד האדם) שהם בעלי חשיבות גבוהה, הרי שהראשונים גורסים שבסופו של יום כוחות השוק מסוגלים להבטיח את זכויות הפרט טוב יותר מכל התערבות חיצונית של המדינה ומוסדותיה.

בימים אלה ניתן פסק דין חשוב ביותר בתחום זכויות הזקנים, אשר מוכיח – פעם נוספת – כי הנגדה זו בין טיעונים כלכליים וטיעונים חברתיים אין בה ממש. מדובר על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהלים, (כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן), אשר פסל מכרז שערכו משרד הבריאות ומשרד האוצר לאספקת שירותי אשפוז סיעודי ממושך לזקנים סיעודיים ותשושי נפש. פסק הדין ניתן בעקבות טענת העותרים, בעלים פרטיים של מוסדות סיעודיים, שגרסו כי תעריף יום האשפוז שנקבע במכרז הינו למעשה תעריף הפסד, שאינו מאפשר להם ספק את השירות הנדרש לזקנים הסיעודיים. יצויין כי מדובר בשירות חברתי חיוני לאוכלוסיית הזקנים החלשה ביותר: זו הזקוקה להשגחה רפואית צמודה מסביב לשעות, אשר רמת התלות שלה והצורך שלה בהשגחה היא כזו שבדרך כלל לא ניתן יותר להשאיר אות בקהילה, אפילו לא עם טיפול צמוד.

המימד המעניין והחשוב של פסק הדין נעוץ בעובדה שהוא כולל בחובו מעט מאוד התייחסויות מהותיות לזכויותיהם של זקנים כקבוצה. פסק הדין מתמקד רובו ככולו בבחינת ההיבטים הכלכליים של המכרז שעיצבו משרד הבריאות ומשרד האוצר. המסקנה אליה מגיע בית המשפט, לפיה המכרז אינו חוקי, נעוצה לשיטתו בבחינה עד כמה המחיר שנקבע במכרז מאפשר את אספקת השירות החברתי אותו הוא מתיימר לספק. כדברי בית המשפט, מדובר בשאלה עובדתית המגלמת את עלות השירות בפועל ועלות הרווח הסביר לגוף הפרטי המספק את השירות. תוצאות הבדיקה הכלכלית, אותה אימץ בית המשפט, חשפו כי לא זו בלבד שהתעריף שנקבע על ידי המדינה לא הותיר מרווח רווח סביר לבעלי המוסדות, אלא שאף לא כיסה את עלות השירות המאפשר קיום מינימאלי בכבוד.

חשיבותו של פסק הדין הינה אם כך בהכרה שבזירת המאבקים לשמירה על זכויות חברתיות של קבוצות מוחלשות כדוגמת קבוצת הזקנים, לא ניתן להסתפק בטיעונים מוסריים או ערכיים ביחס לזכות לכבוד או לשוויון. דווקא השליטה והשימוש בניתוחים כלכליים, וההכרה בזיקה שבין דפוסי מימון, עלות ורווח, ובין היכולת להבטיח בפועל זכויות יסוד של קיום מינימאלי, יכולים להביא בסופו של יום להבטחה טובה יותר של זכויותיהם החברתיות של קבוצות אלה.

אפוטרופסות על זקנים - היקף בארה"ב

אפוטרופסות על זקנים הינה אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות בתחום זכויות זקנים.

להלן מידע אודות היקף מינויים על מבוגרים וזקנים של אפוטרופסים בארה"ב:

From NAELA Newsletter (via Josh)

New Report Estimates Total Pending Guardianship Case
A new study by the National Center for State Courts attempts to estimate

the total number of guardianships and conservatorships in place in the

United States. Estimating this figure is tricky because of the lack of

consistent data collection across jurisdictions and for other reasons.

Nevertheless, the report suggests that at least 1.5 million adults were

under guardianship/conservatorship in 2008. Here’s an excerpt from the

report: “The reliance of projecting national estimates on data

provided by four states is less than ideal. Yet the data, which do not

include adult conservatorships, provide the best available figures for

active pending adult guardianships at this time. Using an average from

the four states, there are 664 active pending cases per 100,000 adults.

When applied to the U.S. adult population, this would mean there are 1.5

million active pending adult-guardianship cases. However, the variance

between states is high, and the number of active pending

adult-guardianship cases could range from fewer than 1 million to more

than 3 million.”

Source: National Center for State Courts (May 2011)