על כשלון הגימלאים

תוצאות הבחירות ידועות.
לכל מי שזכויות הגימלאים חשובות - הלב לא היה יכול שלא לדאוב בשל כשלון הגימלאים.
יחד עם זאת, ברמה מסויימת מפלגת גיל "הרוויחה" את התבוסה שלה.
אינני מתכוון לפילוג הפנימי, לחשדות אודות שחיתות פנימית, ולקולות הצורמים שעלו מאופן התנהלות הסיעה בהקשרים שאינם נוגעים לזכויות הזקנים.
אני מתכוון בעיקר לפעילות - אי חוסר הפעילות המספק - בכל הנוגע לקידום האג'נדה הפוליטית שבגינה הסיעה נבחרה. בסופו של יום, המפלגה לא הותירה חותם של ממש ולא הצליחה לשנות את מצבם ומעמדם של הזקנים בישראל. סוגיות מרכזיות נותרו לא פתורות, כגון רמת קצבאות הזיקנה או מימון האשפוז הסיעודי הממושך.
ברמה מסויימת, המפלגה אף גרמה נזק: ככל הנראה בעתיד הנראה לעין אין סיכוי כי מפלגת גמלאים תצליח לשחזר את ההצלחה האלקטורלית ולעבור שוב את אחוז החסימה לכנסת; ועצוב מכך, ברמה מסויימת הכעס והאכזבה מהמפלגה אף העצימו את הסטראוטיפים השליליים אודות הזקנים ואודות הזקנה.