איך הקיבוצים הפכו לגילניים . . .

עצוב לראות כיצד מי שבעבר היו המודל לסולידריות בין דורית, והבטיחו לזקנים חברה צודקת ושוויונית - הפכו להיות מהמובילים של הגילנות, ושל אפלייתם והדרתם של הזקנים בישראל.
אם לא היה די בהליכי ההפרטה, שהותירו זקנים-חברי קיבוץ רבים, עם משאבים מינימליים, הרי שבימים אלה פורסמה הידיעה הבאה מטעם חבר קיבוץ: "נגד הצבעה של בני 90 פלוס בקלפי בקיבוץ-כושרים של בני התשעים פלוס נמצא בירידה תלולה וכושרם המנטלי לשפוט - לקוי. ולכן, אין לאפשר להם להשתתף בהצבעות על עתיד הקיבוץ".
הכתבה, שנכתבה על ידי מר נחום שור מקיבוץ כפר מנחם, הגורסת כי "לא נוכל להתעלם מהעובדה שבני התשעים, בבואם להשתתף בהצבעות קלפי בנושאים של אורחות חיים ובנושאים חשובים את מסלול חייהם של הדורות הבאים, בעוד שכושרם המנטלי לשפוט כבר לקוי למדי".
מרחיק לכת הכותב ומציע כי "הגיעה השעה להתקין תקנה פנימית, שלאחר גיל תשעים - לא משתתפים יותר בהצבעות קלפי של הקיבוץ"
עובדה? שבני 90 כושרם הלקוי לשפוט לקוי? רק בגלל שהם בני 90 ומעלה????
כואב הלב לקרוא ביטויים סטריאוטיפיים המבטאים לא רק בורות וטפשות, אלא אף נכונות להשפיל ולבזות את מי שבזכותם התנועה הקיבוצית בכלל קיימת.
מי שלא מאמין - מוזמן לקרוא את הכתבה (ולהגיב עליה) להלן:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3893860,00.html