יום ראשון, 15 ביוני 2008

זיקנתם של הקיבוצניקים ותופעת שיוך הנכסים

התנועה הקיבוצית הבטיחה בראשית דרכה לכל חבריה - זיקנה של כבוד.
עם השנים, ובעקבות משברים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, הסתבר כי לא תמיד התנועה הקיבוצית הצליחה לעמוד בהבטחתה.
בשנים האחרונות, יחד עם התגברות מגמות ההפרטה בתנועה הקיבוצית, חברי קיבוצים מזדקנים, ובני משפחותיהם שלרב כבר אינם קיבוצניקים, החלו לדאוג לזכויותיהם הכלכליות, ובמיוחד זכותם להוריש לילדיהם, את מקצת הזכויות שצברו לאורך השנים.
התופעה התפתחה במיוחד עם שינוי ההסדר החוקי שאיפשר לקיבוצים להחליט לעשות מה שידוע כ"שיוך נכסים": רישום הזכויות על דירות המגורים על שם חברי הקיבוץ.
זה מקרוב ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 819/2006, בפני כב' השופטת וילנר), בעניינה של זהבה רתם נ. קיבוץ שדות ים. אימה של התובעת היתה אחת ממיסדות קיבוץ שדות ים. התובעת הינה היורשת היחידה של אימה. כבר בשנת 2002 התקבלה באסיפה של הקיבוץ החלטה עקרונית ביחס לשיוך דירות המגורים לחברי הקיבוץ. בפועל, הליך רישום הזכויות טרם הסתיים - ואימה של התובעת נפטרה בטרם נרשמה דירת המגורים על שמה.
התובעת הגישה תביעה נגד הקיבוץ בכדי לקבל את הזכויות הקנייניות בדירת אימה. הקיבוץ מצידו דחה את התביעה, ואף שיכן חברים אחרים בדירת האם.
בית המשפט מצידו - דחה את תביעת הבת, תוך שהוא קובע כי כל עוד לא בוצע בפועל רישום הזכויות בדירות על שם החברים - אין לבת שום זכויות. יחד עם זאת, בבוא היום - אם וכאשר יוקצו הזכויות בדירות לחברי הקיבוץ - רק אז תוכל הבת לתבוע את הקיבוץ.
באופן מצער אם כך, אחת ממיסדות הקיבוץ לא הצליחה להוריש לביתה זכויות רכושיות כלשהן.

תגובה 1:

חמוטל אמר/ה...

שלום איסי,
שמחתי לראות התייחסות לחברי קיבוץ.

ההורשה היא לא של הזכויות אלה של הרכוש - בית, האדמה שעליה בנוי הבית.

הורשת החלקה - האדמה עוד יותר מסובכת מהורשת הבית.

על מטלטלין - כבר אין ויכוח.