השינויים הטכנולוגיים מביאים עימם לבתי המשפט שאלות משפטיות מעניינות. זה מקרוב ניתנה החלטה על ידי הרשם לענייני צוואות (הרשם יוסף זילביגר, תיק מס' 104555) בשאלה המשפטית האם מסמך שהודפס דרך האינטרנט הוא צוואה כדין. אחת מצורות הצוואה המוכרות היא צוואה בכתב. הפונה ביקש לפסוק כי "בכתב" המשמעות גם בכל דרך אחרת – לרבות גם כתיבתה במחשב ושליחתה באינטרנט.
הרשם דחה את הבקשה תוך קביעה כי כאשר מדובר ב"צוואה בכתב" (בשונה מצוואה בפני עדים או בפני רשות) מדובר על כתב יד דווקא. ולפיכך, הגם שכותרת המסמך היתה "צוואה" שייתכן ומביעה את רצונו, לא ניתן מבחינה חוקית לאשר את הצוואה שכן אינה עומדת בדרישות הצורניות הבסיסיות הנדרשות על פי החוק.
פסיקה זו מצטרפת לפסיקות נוספות אשר דחו, לדוגמא, צוואה אשר הוקלטה בקלטת וידאו. ברוח דברים דומה גם ניתן להניח שהקלטה של צוואה ב- You Tube גם היא לא תחשב כצוואה תקיפה.
אכן ההחלטה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם הפסיקות הקודמות של בתי המשפט. השאלה הנשאלת היא האם לא הגיעה העת לשקול התאמת החוק למציאות הטכנולוגית המשתנה?
הרשם דחה את הבקשה תוך קביעה כי כאשר מדובר ב"צוואה בכתב" (בשונה מצוואה בפני עדים או בפני רשות) מדובר על כתב יד דווקא. ולפיכך, הגם שכותרת המסמך היתה "צוואה" שייתכן ומביעה את רצונו, לא ניתן מבחינה חוקית לאשר את הצוואה שכן אינה עומדת בדרישות הצורניות הבסיסיות הנדרשות על פי החוק.
פסיקה זו מצטרפת לפסיקות נוספות אשר דחו, לדוגמא, צוואה אשר הוקלטה בקלטת וידאו. ברוח דברים דומה גם ניתן להניח שהקלטה של צוואה ב- You Tube גם היא לא תחשב כצוואה תקיפה.
אכן ההחלטה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם הפסיקות הקודמות של בתי המשפט. השאלה הנשאלת היא האם לא הגיעה העת לשקול התאמת החוק למציאות הטכנולוגית המשתנה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה