במשך שנים רבות בתי משפט בישראל נטו למנות - די באופן אוטומטי - אפוטרופסים על אזרחים ותיקים.
מידת הבדיקה וההעמקה בבקשות היתה בסיסית למדי, ובדרך כלל די היה בחוות דעת רפואית בסיסית או חילוקי דעות בין בני משפחה, על מנת שבתי המשפט היו "פותרים" את הבעיה על ידי מינוי אפוטרופוס.
אולם, אחרי מאבק ממושך, ששיאו בא לידי ביטוי ברפורמה האחרונה של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שינוי מהותי החלה להתחולל בתחום.
דוגמא בולטת לשינוי זה ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, על ידי כב' השופט אסף זגורי.
בפרשה זו הוגשה בקשה על ידי בנו של אדם בן 89 - אלמן - להתמנות עליו כאפוטרופוס בטענה שהוא מתנהג באופן מוזר, אינו שולט על צרכיו, סובל מאלצהיימר, ואף מנוצל על ידי האח של המבקש.
הבן צירף לבקשתו חוות דעת של נוירולוג שטען שהאבא סובל מאלצהיימר, וזאת בהתבסס על מפגש בודד, וממצאי מבחן מיני מנטל (מבחן קוגנטיבי מוכר), שבו הציון שהאב קיבל היה 21 מתוך 30.
לבקשה התנגדו לא רק האבא ואחיו, אלא גם עו"ס הרווחה.
כב' השופט זגורי, בדחותו את הבקשה, קבע את הקביעות החשובות הבאות:
"זקנה גם מופלגת, לכשלעצמה אינה מחלה או מום. גם מחלות רקע שאינן פוגעות בתפקוד היומיומי אינן צריכות להוות אינדיקציה לצורך במינוי אפוטרופוס."
"אף בדיקת מיני מנטל לשלעצמה עם ציון נמוך ב-25 אינה מצדיקה בהכרח נקיטת הליך מסוג זה ...במיוחד כאשר בפנינו אדם היודע להביע עצמו, היודע להתנהל בגפו...נוטל תרופות ומתמצא היבט במקום, בזמן, בסיטואציה ובזהות סובביו.
בית המשפט אף הביע מורת רוח מהעובדה שהבן לקח את אביו לבדיקה נוירולוגית ללא ידיעתו, תוך ששאלות הרפוא ועצם המעמד גרמו לביושו ברבים ולמבוכה שלא היתה נדרשת.
בית המשפט דחה את הבקשה וחייב את הבן בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.
אך לפני שנים לא רבות לא היה ניתן למצוא פסיקה שכזו בישראל. אין ספק שרוחות חדשות נושבות בפרוזדורי בתי המשפט ויש לברך על כך.
ראו תיק א"פ 53400-07-17 פלוני נ' אלמוני (אדם שמבוקש למנות עבורו אפוטרופוס ואח'), בית המשפט לענייני משפחה נצרת, בפני כב' סגן הנשיא, השופט אסף זגורי
