קשישים, זקנים או אזרחים ותיקים? על חשיבותה של סמנטיקה

במוסף ה"ארץ" פורסמה הידיעה הבאה:

להלן תגובתי לדברים אלה:

ב"רשימה שחורה" של אלון עידן, הוא מבקר את בקשת הזקנים שיקראו להם "אזרחים ותיקים" ולא "זקנים". ברם, בדבריו נפלו שלוש טעויות נפוצות: הראשונה, היא הבלבול בין "זיקנה" ובין "הזדקנות". בעוד שהאחרון הוא אכן הליך ביולוגי אוניברסלי שכלל בעלי החיים חווים, הרי שהראשון הוא כולו "המצאה" של המין האנושי. שום בעל חיים אינו מגדיר עצמו כ"זקן" וברמה הביולוגית שום חיה (כולל האדם) איננה הופכת להיות "זקנה" בנקודה כזו או אחרת של חייה. מדובר על הליך ביולוגי מורכב, הדרגתי ומתמשך, שמתבטא בשונות רבה בין מינים ופרטים. ולכן אמור מעתה כי אכן כולנו "מזדקנים" ברמה הביולוגית. אולם הקביעה כי בעל חיים או אדם הם "זקנים" - הינה מלאכותית ושרירותית לחלוטין. טעות זו גוררת לטעות השניה: דווקא בגלל שהמושג "זיקנה" הוא פרי הבניה חברתית, הוא קשור הדוקות למושג אזרחות וזכויות אדם. שכן אם ועד כמה שתופעת הגילנות "המציאה" את המושג "זקן" כדי לאפשר ל"צעירים" לבדל את עצמם ממי שהם משרטטים כ"מיושנים", "סנילים", או סתם חסרי מיניות – הרי שמאבקם של הזקנים להיקרא "אזרחים ותיקים" הוא בדיוק מימוש זכותם לאזרחות. ולבסוף הטעות השלישית: ההסבר כאילו בקשת הזקנים לשנות את תוארם ל"אזרחים ותיקים" היא בסך הכל ניסיון "להימנע עד כמה שאפשר מהמוות" - עומד בסתירה למחקרים המלמדים שדווקא צעירים מפחדים יותר מהמוות מאשר זקנים. מה שנכון הוא שזקנים כיום אינם מוכנים לקבל יותר את גזר הדין הדן אותם ל"מוות חברתי" בעקבות הסטריאוטיפים הגילניים הניכפים עליהם בידי החברה.