בימים אלה פורסם דוח העוני לשנת 2011.
יש בו הרבה נתונים אודות עוני וזיקנה.
אחד הנתונים המעניינים הוא נתון של העלות הכרוכה בצמצום שיעורי העוני.
בהקשר זה מופיע הנתון הבא:
"המסקנה מניתוח זה היא שבהינתן מצב העוני יחסית לרמת הקצבאות הקיימת בישראל העדיפות
של הגדלת קצבאות משתנה באופן משמעותי בהתאם לפונקציית המטרה החברתית. אם בראש
מעייננו להקטין את תחולת העוני אזי כדאי להשקיע בהגדלת קצבת הזקנה והשאירים, שכן
העלות של הפחתת נקודת אחוז בתחולת העוני היא הזולה ביותר מבין הקצבאות שנבדקו – כ 16-
מיליוני ש"ח לשנה."
במילים אחרות, באופן יחסי הכי "זול" להפחית את שיעורי העוני בקרב זקנים.
מבלי להיכנס לדיון הערכי האם זקנים חשובים יותר מקבוצות אוכלוסייה אחרות, נדמה כי לכל הפחות אפשר לטעון כי באופן יחסי, זהו דפוס מדיניות זול ויעיל יחסית להפחתת שיעורי העוני בחברה הישראלית.
לדוח בשלמותו, ראו הקישור להלן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה