בימים אלה התפרסם תרומתה של אישה בת 75, שתרמה את הכבד שלה לבחור צעיר בן 30.
הכתבה היא מעניינת שכן היא מייצגת בצורה בולטת תפיסות עולם והבניה חברתית של הזיקנה.
כך לדוגמא, עצם הכותרת היא "הפתעה": מה פתאום אישה בת 75 יכולה בכלל לתרום איברים? הרי בגיל הזה הגוף "לא שווה כלום" - אז מה פתאום אפשר לתרום איברים של בן אדם בגיל כה מופלג . .. .
כך לדוגמא, גם תגובת המשפחה המקבלת, היא אופיינית בכך שמבטאת את התפיסה שבחור בן 30 עוד לא חי ועוד לא מיצה את חייו, ולכן יש "צדק" בכך שאישה "זקנה" שכבר חיה את חייה ומיצתה אותם תורמת את איבריה לבחור "צעיר" - שעדיין לא מיצה את חייו, ולכן "צודק" שתרומה שכזו תתבצע.
ודבר אחרון נוגע כמובן לקשר הבין-דורי: האם יש "צדק" בכך שאישה "זקנה" תורמת לבחור "צעיר"? האם נובע מכך שזה יהיה "לא צודק" אם בחור צעיר יתרום איברים ל"אישה זקנה"?
לקריאתכם הביקורתית:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3844292,00.html
יום חמישי, 4 בפברואר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה