כמידי שנה, גם השנה פרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי את דוח העוני השנתי, לשנת 2016. כבכל שנה, גם השנה ישנה התייחסות ספציפית לסוגיית העוני בקרב האזרחים הותיקים בישראל.
עיקרי הממצאים בתחום הם כדלקמן:
"תחולת העוני של נפשות קשישות (להבדיל ממשפחות שבראשן קשיש), ירדה בעקביות בשלוש
השנים האחרונות. העלאת קצבת השלמת הכנסה לזקנה בסוף שנת 2015 הובילה להעמדתה על השיעור הנמוך ביותר מאז 2012 - דהיינו 16.9%. גם המדדים לעומק העוני ומדד ה - FGT לחומרת העוני (המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר), ירדו ב-2016.
תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ 22.5%- ב 2015- ל 20.8%- ב 2016- . במקביל, תחולת
העוני של נפשות קשישות ירדה מ 18.2%- ל 16.9%- בין שתי השנים. בסוף 2015 הוגדלה תוספת
השלמת ההכנסה של קצבאות זקנה ושאירים, במטרה לקרב את קצבת הזקנה הכוללת לקו העוני
)התואם לגודל המשפחה( וכן להשוות את מצבם של היחידים והזוגות כל אחד ביחס לקו העוני
הרלוונטי, בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. מדצמבר 2015 הקצבה ליחיד ללא תלויים
בתוספת השלמת הכנסה הועלתה בהתאם לקבוצות הגיל בסכומים שבין 135-178 ש"ח, והקצבה
לזוג הועלתה גם כן בהתאם לקבוצות גיל בסכומים שבין 511-542 ש"ח. מאחר שהשינוי התרחש
בסוף 2015 , מרבית ההשפעה של צעד זה מתבטאת בשנת 2016 והשינוי ניכר בירידה בתחולות העוני
בקרב קשישים השנה. עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו בשיעורים של כ 7%- וכ-
10% בהתאמה בקבוצה זו וזאת בעיקר משתי סיבות – האחת היא שהעלייה בקו העוני הייתה גדולה
משיעור ההעלאה בקצבה והשנייה היא שמדד עומק העוני מתייחס לממוצע באוכלוסייה שנשארה
בעוני ומאחר שהעניים הקרובים לקו העוני חולצו עקב תשלום התוספת, נותרו מאחור העניים יותר."
התמונה הכוללת היא אם כך מורכבת: מחד, העלאת שיעורי השלמת ההכנסה הצליחה להפחית בשנים האחרונות את שיעורי העוני בקרב האזרחים הוותיקים. מאידך, בשל הפער בין העליה בקו העוני ובין גובה העליה בקצבאות - הזקנים שנותרו במתחת לקו העוני "רחוקים" יותר מלחצות את קו העוני. לבסוף, במבט השוואתי ובינלאומי, מדינת ישראל עדיין "מככבת" בראש טבלת שיעורי העוני בקרב אזרחים ותיקים (עדיין מעל 20%) בהשוואה למדינות אירופאיות רבות, שבהן שיעורי העוני של אזרחים ותיקים נמצאים מתחת ל- 10%.
