עמותת המשפט בשירות הזיקנה הגישה בימים אלו עתירה לבג"צ (עתירה הידוע כ: בג"צ 5685/08) נגד המשרד לענייני גימלאים בעניין אופן חלוקת התמיכות הכספיות אותן הוא מעניק.
לפני מספר חודשים פרסם המשרד לענייני גימלאים "קול קורא" להגשת בקשות לקבלת תמיכות כספיות לעמותות וארגונים המעניקים שירותים לזקנים. מבחני התמיכה לחלוקת הכספים כפי שעוצבו על ידי המשרד דורשים כי ארגונים המקיימים פעילות עבור גימלאים יעניקו בו זמנית מספר רב של שירותים מסוגים שונים תרבות, רווחה, רפואה והטבות כספיות. מבחני התמיכה נוסחו באופן המעניק תמיכה כספית לארגונים המספקים במקביל מספר שירותים הכוללים שירותים רפואיים או חברתיים כגון הלוואות בתנאים מיטיבים, לחצני מצוקה ופעילות חברתית תרבותית. הפועל היוצא של הנחיות אלה הוא שארגונים העוסקים אך ורק בפעילות סינגור, מתן מידע בדבר זכויות, והענקת ייעוץ וייצוג משפטי בחינם לזקנים – אינם זכאים לקבל את תמיכת המשרד לענייני גימלאים.
לטענת עמותת המשפט בשירות הזיקנה – מצב דברים זה הינו בלתי סביר ולא חוקי. הדרישה לפיה הארגון צריך לפעול במגוון תחומים אינה מוצדקת שכן היא שוללת את התמיכה הכספית מארגונים כדוגמת העותרת המתמחים במתן מידע וייעוץ משפטי ופועלים לשינוי מעמדם של ציבור הזקנים בכללותו.
מדובר בחלוקת כספים לא שוויוניות ולא סבירה באופן קיצוני כיוון שהיא סוגרת את הדלת באופן שיטתי בפני אירגוני סינגור, העונים באופן מהותי על מטרות הענקת התמיכה והיא קיום פעילות עבור גימלאים ומפלה אותם לעומת גופים אחרים המעניקים שירותים לזקנים.
יתרה מכך, המציאות העובדתית והאמפירית בשטח מלמדת, כי זקנים סובלים מחולשה חברתית במובן זה שקולם אינו נשמע. ממחקרים ומאמרים שפורסמו בשנים האחרונות בעניין זה כגון : א. יקוביץ וי. קטן, עמותות למען הזקן בישראל – מאפיינים ניהוליים וארגוניים. ב"ש ( 2003), ו- הפוליטיקה של הזיקנה, יצחק בריק (עורך) הוצאת הקיבוץ המאוחד ואש"ל ת"א 2002, עולה כי חולשתם החברתית של הזקנים נעוצה בין היתר במיעוט ארגונים חוץ-ממשלתיים העוסקים בסינגור משפטי המאמצים אסטרטגיה של העצמה ושינוי.
לטענת עמותת המשפט בשירות הזיקנה, המשרד לענייני גימלאים שהוקם על ידי נבחרי ציבור הגימלאים, ראוי שיקיים הבטחתו לבוחריו, יתמוך ויעודד ארגונים לשינוי חברתי כדי ליצור שינוי אמיתי בזכויותיהם של הזקנים בישראל.
לפני מספר חודשים פרסם המשרד לענייני גימלאים "קול קורא" להגשת בקשות לקבלת תמיכות כספיות לעמותות וארגונים המעניקים שירותים לזקנים. מבחני התמיכה לחלוקת הכספים כפי שעוצבו על ידי המשרד דורשים כי ארגונים המקיימים פעילות עבור גימלאים יעניקו בו זמנית מספר רב של שירותים מסוגים שונים תרבות, רווחה, רפואה והטבות כספיות. מבחני התמיכה נוסחו באופן המעניק תמיכה כספית לארגונים המספקים במקביל מספר שירותים הכוללים שירותים רפואיים או חברתיים כגון הלוואות בתנאים מיטיבים, לחצני מצוקה ופעילות חברתית תרבותית. הפועל היוצא של הנחיות אלה הוא שארגונים העוסקים אך ורק בפעילות סינגור, מתן מידע בדבר זכויות, והענקת ייעוץ וייצוג משפטי בחינם לזקנים – אינם זכאים לקבל את תמיכת המשרד לענייני גימלאים.
לטענת עמותת המשפט בשירות הזיקנה – מצב דברים זה הינו בלתי סביר ולא חוקי. הדרישה לפיה הארגון צריך לפעול במגוון תחומים אינה מוצדקת שכן היא שוללת את התמיכה הכספית מארגונים כדוגמת העותרת המתמחים במתן מידע וייעוץ משפטי ופועלים לשינוי מעמדם של ציבור הזקנים בכללותו.
מדובר בחלוקת כספים לא שוויוניות ולא סבירה באופן קיצוני כיוון שהיא סוגרת את הדלת באופן שיטתי בפני אירגוני סינגור, העונים באופן מהותי על מטרות הענקת התמיכה והיא קיום פעילות עבור גימלאים ומפלה אותם לעומת גופים אחרים המעניקים שירותים לזקנים.
יתרה מכך, המציאות העובדתית והאמפירית בשטח מלמדת, כי זקנים סובלים מחולשה חברתית במובן זה שקולם אינו נשמע. ממחקרים ומאמרים שפורסמו בשנים האחרונות בעניין זה כגון : א. יקוביץ וי. קטן, עמותות למען הזקן בישראל – מאפיינים ניהוליים וארגוניים. ב"ש ( 2003), ו- הפוליטיקה של הזיקנה, יצחק בריק (עורך) הוצאת הקיבוץ המאוחד ואש"ל ת"א 2002, עולה כי חולשתם החברתית של הזקנים נעוצה בין היתר במיעוט ארגונים חוץ-ממשלתיים העוסקים בסינגור משפטי המאמצים אסטרטגיה של העצמה ושינוי.
לטענת עמותת המשפט בשירות הזיקנה, המשרד לענייני גימלאים שהוקם על ידי נבחרי ציבור הגימלאים, ראוי שיקיים הבטחתו לבוחריו, יתמוך ויעודד ארגונים לשינוי חברתי כדי ליצור שינוי אמיתי בזכויותיהם של הזקנים בישראל.
