איך מעודדים מעבידים להעסיק עובדים מבוגרים?

אחד האתגרים המרכזיים בתחום זכויות הזקנים הוא עידוד אנשים מבוגרים להמשיך לעבוד גם בגיל זיקנה - אם וכאשר הם מעוניינים בכך.
בניגוד למציאות בישראל, שבה עדיין יש גיל פרישה חובה, ועדיין "דוחפים" אנשים מבוגרים אל מחוץ לשוק העבודה הפעיל, ברב העולם המערבי כבר הפנימו שהמגמה צריכה להיות הפוכה: לעודד אנשים, שיכולים ומעוניינים בכך, להמשיך לעבוד גם בגיל זיקנה.
AARP - ארגון הגימלאים האמריקאי, יצא ביוזמה בינלאומית ומעניינת, אשר במסגרתה הוא מעניק פרסים למעסיקים שיש להם יוזמות ופעילויות מקוריות שתכליתן לעודד ולשלב עובדים מבוגרים במסגרת ההעסקה שלהם.
לפרטים על הפרס, לפרטים על הזוכים של הפרס השנה, ולקול קורא למועמדים - מכל העולם (כולל ישראל) - ראו בקישור הבא:
http://www.aarpinternational.org/usr_doc/Winter2009_journal.pdf

פרמיית ביטוח סיעודי וחברת הביטוח דיקלה

רבים עושים ביטוח סיעודי כדי להגן על עצמם כלכלית מפני מצב שבו יהפכו להיות סיעודיים בעת זקנתם.
רבים סבורים כי עם הפיכתם לסיעודיים - לא יהיו חייבים יותר בתשלום פרמיית הביטוח - שכן "מקרה הביטוח" אכן התרחש.
ואולם, כפי שפורסם ברשימתו של עו"ד חיים קליר (ראו קישור), חברת הביטוח דיקלה סברה אחרת - והמשיכה לגבות פרמיית ביטוח גם מקשישים שהפכו להיות סיעודיים.
רק בעקבות פניה לבית המשפט - קבע זה שאסור לחברת הביטוח דיקלה להמשיך ולגבות את הפרמיה, והורה לה להשיב את דמי הפרמיה שכבר ניגבו.
מה שמעניין וחשוב בסיפור הזה הוא כרגיל העובדה שרק בזכותם של זקנים ובני משפחותיהם שלא ויתרו על זכויותיהם - ניתן היה לחשוף את ההתנהגות הפסולה של חברת הביטוח דיקלה.
לפיכך, כל מי מיכם שמכיר ו/או יודע על אדם זקן שהפך לסיעודי וחברת הביטוח שלו - ובמיוחד חברת הביטוח דיקלה - ממשיכה ו/או המשיכה לגבות ממנו פרמיית ביטוח גם לאחר שהפך סיעודי - זה הזמן לתבוע בחזרה את הכספים!

הגיל כשיקול בהקלת העונש

סוגיית הרלבנטיות של גילו של עבריין ביחס לעונש שלו היא שאלה מעניינת: האם העובדה שמדובר באדם זקן מקנה לו "זכות" לעונש קל יותר?
בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון ברע"ב 367/08, נדונה בקשתו של אסיר בן 66 המרצה עונש בגין קשירת קשר לביצוע שוד מזויין במלטשת יהלומים. הוא הורשע ודינו נגזר ל- 9 שנות מאסר בפועל.
בחלוף שני שלישים מתקופת מאסרו, פנה האסיר לועדת השחרורים וטען כי הוא אדם מבוגר, נפשו קצה בפשע, אישתו חולה במחלה ממארת והוא נדרש לסייע לה, ובכל מקרה כבר אינו מסוכן לציבור.
בית המשפט העליון דחה את בקשתו של האסיר, תוך שהוא דוחה את ההסתמכות על גילו הכרונולוגי של האסיר כפרמטר רלבנטי לסוגיה. הנושא הרלבנטי הוא מסוכנותו של האסיר, ובנסיבות המקרה, לאור מכלול המידע שנמסר אודות האסיר, נמצא כי הוא עדיין עלול להוות סיכון ישיר לשלום הציבור.
המסר הוא ברור: זה לא הגיל - זה האסיר !