הרפורמה בסיעוד 2019

שנים מדברים על הצורך בביצוע רפורמה משמעותית בכל הנוגע לשירותי הסיעוד לאזרחים ותיקים בישראל. באופן מצער, עד היום לא אומצה תוכנית לאומית בתחום הסיעוד, ותוכניות שהוכנו בעבר (כגון התוכנית של סגן השר ליצמן בשעתו) - לא אומצו בפועל.
השנה, הוכנה מה שמכונה "תוכנית סיעוד לאומית" - אבל בפועל, אין למה שבוצע שום קשר אמיתי לתוכנית סיעוד לאומית, אלא יותר תיקונים מינוריים במצב הקיים - ללא שום ראיה כוללת, רחבה או ארוכת טווח.
עיקרי השינויים שבוצעו כללו: שינוי מנגעון קביעת גובה גמלת הסיעוד באופן שמאמץ מעבר ל- 6 רמות של גמלה (למטפלים ישראליים) (במקום 3 הרמות במצב שקדם לשינוי), וכן הגדלת היקף יחידות השירות לרמות התלות הגבוהות (עד כדי מקסימום של 30 יחידות שירות).
שינוי משמעותי נוסף נוגע לחופש הבחירה והיכולת לבחור בגמלה בכסף (תשלום כספי) במקום בשירות בעין (באמצעות קבלת שירות במישרין מתאגידי הסיעוד). נושא זה היה שנוי במחלוקת, אבל בסופו של יום תפיסת העולם המעניקה חופש בחירה לאזרחים הותיקים גברה.
בנוסף, הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי אשר אמור "להפחית את הביורוקרטיה" הקשורה לתחום הסיעוד, לרבות יצירת טופס בקשה אחיד בתחום הסיעוד, וכן יצירת מבחן אחיד בכל הנוגע לבחינת מידת התלות (ADL) בכל גופי הממשלה.
מדובר בשינויים חשובים וחיוביים, אשר מחד - מעניקים חופש בחירה לאזרחים הותיקים, ומאידך - מגדילים את היקף התמיכה הסיעודית לאותם אזרחים ותיקים ברמות הסיעוד הגבוהות.
יחד עם זאת, התיקונים הללו אינם מתמודדים עם הסוגיות המרכזיות שעדיין מצויות בתחום, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הממושך המוסדי, להשתתפות בני המשפחה בעלות האשפוז הסיעודי, ובמערך התיאום והתכלול של השירותים הסיעודיים לכל אורך הספקטרום הטיפולי. לבסוף, לא נפתרה בעיית מבחן ההכנסות כתנאי לקבלת גמלת הסיעוד  - אשר מותירה את כל מעמד הביניים ומעלה מחוץ למעשה למערך הסיעוד, ו"דוחף" אותו למערך הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, שעלותו לשוק ולפרט הם גבוהים ביותר, והם אינם "שלובים"במערך הסיעוד הכולל באופן אינטגרטיבי.
יש אם כך לקוות כי יבוא יום שבוא באמת תבוצע תוכנית סיעוד לאומית לאזרחים הותיקים בישראל.

דוח מבקר המדינה 2017 - על מצב הסיעוד לאזרחים ותיקים בישראל

מבקר המדינה עסק לא פעם ולא פעמיים בסוגיות הנוגעות לאזרחים ותיקים בעבר.

יחד עם זאת, נדמה שעד היום מעולם לא הוכן דוח מקיף ויסודי כל כך בתחום זכויות האזרחים הותיקים כפי שהוכן בדוח האחרון לשנת 2017 ביחס לטיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. זהו גם הדוח הראשון המתייחס לתוכנית הפעולה של מדריד משנת 2002 - תוכנית שמדינת ישראל חתומה לו אך התעלמה ממנו לחלוטין במשך שנים ארוכות.

הדוח הוא מקיף ויסודי,  וסוקר את מכלול מערך הזכויות וההסדרים בישראל ביחס לזקנים הזקוקים לסיעוד ומתגוררים בקהילה.

באופן מצער ממצאי הדוח הם קשים. נביא כמה ציטוטים קצרים כדי להמחיש את הדברים:

"בט"ל [הביטוח הלאומי] לא מימש את אחריותו הכוללת להבטחת איכות הטיפול הביתי. לגישתו

של בט"ל, יש לו אחריות כוללת על ביצוע החוק, אולם אין לו סמכות אכיפה

על השותפים לביצועו. מנגד משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים סבורים

שאחריותם מתמקדת בביצוע בפועל של הבקרה בבית הקשיש הסיעודי

בלבד, ואילו האחריות הכוללת להבטחת איכות הטיפול היא של בט"ל. בכך

מתנערים, הלכה למעשה, בט"ל ומשרד הרווחה מאחריותם להבטחת איכות

הטיפול.

...

מערכת בקרת האיכות שבט"ל מפעיל כשלה: בקרת האיכות שעושים

העובדים הסוציאליים אינה מתבצעת בהיקף הנדרש - לפי נתוני בט"ל לגבי

שנת 2015 , העובדים הסוציאליים דיווחו כי ביצעו פחות ממחצית ממספר

ביקורי הבית שהיה עליהם לקיים בבתי הקשישים הזכאים; גם הבקרה

העצמית של חברות הסיעוד אינה מתבצעת בהיקף שקבע בט"ל; לבט"ל אין

מידע מלא על ממצאי הבקרה שמבצעים גורמי הבקרה - עו"סים, אחיות

וחברות הסיעוד - ועל כן הוא אינו יכול להעריך את איכות הטיפול הביתי

שניתן לזכאים ולאתר מקרים שבהם ניתן להם טיפול לקוי.

....

הקוראים מוזמנים לקרוא את הדוח בשלמותו: מדובר במסמך מאיר עיניים ביחס לכישלון של הרשויות הציבוריות ביחס למתן מענה הולם לצרכים של אזרחים ותיקים הנדרשים לטיפול ותמיכה סיעודיים. דוח מבקר המדינה גם מדגיש תחומי עיסוק חדשים שבעבר לא זכו להתייחסות .לדוגמא, מכלול הצורך לייצר מערכי תמיכה לבני משפחה הסועדים הורים סיעודיים, או מערכי הכשרה ומקצועיות בתחום.

באופן טבעי השאלה המרכזית היא האם ועד כמה דוח זה יצליח לחולל שינוי במציאות. לפחות ניסיון העבר בתחום מלמד שבאופן מצער מידת ההצלחה של דוחות מבקר המדינה לחולל שינוי מהותי הינה מוגבלת. כבר כעת ניתן לזהות כיצד התקשורת איבדה בתוך ימים ספורים את העניין שלה בדוח המבקר ובממצאיו.

יש לקוות כי גם רשויות המדינה וגם הארגונים העוסקים בזכויות האזרחים הותיקים ישכילו ללמוד ממצאי הדוח ויפעלו ליישם את ממצאיו.

להלן קישור לדוח המלא:

http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(tgkrljhz5mkgxqd3pewewby3))/he/Reports/Pages/600.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

דוח הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח והזדקנות האוכלוסייה בישראל

זה מקרוב (יולי ש.ז.) התפרסם דוח הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח.

הועדה החלה את פעילותה במאי 2016, והיא הוקמה ביוזמת לשכת סוכני הביטוח, מתוך מטרה לדון בהתפתחות ענף הביטוח והמגמות העתידיות בו, ומהן לגזור תפיסה עדכנית של סוכן הביטוח העתידי. בראשות הוועדה עמד מר גדעון סער, והיא כללה חברים נכבדים, לרבות שמואל סלבין (מנכ"ל משרד האוצר לשעבר), דורון שורר (הממונה על שוק ההון בעבר) ואח'.

עיון בדוח הוועדה מרתק שכן עולה ממנו תמונה כי הזדקנות החברה הישראלית מהווה מימד מפתח לתפיסת עתיד עולם הביטוח, ומקצוע סוכן הביטוח.

בין הנושאים המרכזיים שהוועדה דנה בהם היו נושאים שנוגעים במישרין לעולמות הזיקנה, לרבות, הטיפול במשבר הפנסיה בישראל, הבטחת הטיפול הסיעודי ההוגן = שהם נושאים מרכזיים לעולמות הזיקנה וההזדקנות בישראל.

במסגרת העיסוק בנושאים אלה הוועדה סקרה בהרחבה מגמות בתחום הזדקנות האוכלוסייה, בחינת הרבדים השונים להבטחת הביטחון הסוציאלי בזיקנה, סוגיית גיל הפרישה ועוד.

בהקשר זה מעניין גם לעיין בהמלצות הוועדה, לרבות בתחום הבטחת רשת הביטחון לחוסכים לפנסיה, בתחום האוריינות הפנסיונית, ופשטות הכלים הפנסיוניים.

גם תחום הסיעוד, שהינו תחום מרכזי, זוכה לסקירה מעמיקה ומקיפה, הן ברמת סקירת הרקע, והן ברמת הפתרונות וההמלצות הציבוריים, לרבות ברמת הצורך להכנת תוכנית לאומית בתחום הסיעוד, ריכוז ופישוט הטיפול בחולים הסיעודיים, והרחבת וחידוש מוצרים ביטוחיים בתחום הסיעוד.

הדוח הוא חשוב ומרתק, לא רק בשל התכנים החשובים שהוא מעורר, אלא בעובדה שגם עולם הביטוח "התעורר" בהבנה שלו שהמפתח לעתיד המקצועי טמון בעולמות הזיקנה, וההכנה לקראת הזיקנה.

להלן הקישור לדוח המלא:

http://www.insurance.org.il/upload/vadaatid.pdf

ביטוח סיעודי פרטי - לאן הלך הכסף?

תחום הביטוחים הסיעודיים הפרטיים הינו תחום מהותי וחשוב לשמירת זכויות זקנים, במיוחד בגילאים מתקדמים שבהם חו"ח הופכים להיות סיעודיים ותלויים בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.

בהמציאות שבה האשפוז הסיעודי הממושך המוסדי אינו כלול בסל שירותי הסיעוד, וששעות הסיעוד במסגרת גמלת הסיעוד הינן מוגבלות ביותר, הפתרון של רכישת ביטוח סיעודי פרטי הינה רציונלית ביותר, במיוחד אם רוצים להימנע ממציאות שבה הילדים הבוגרים צריכים לעבור מבחן הכנסות כדי להשתתף במימון האשפוז המוסדי של ההורים הזקנים.

בפועל, שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים היה בשנים האחרונות יעד לאי סדרים ולפגיעה בזכויות המבוטחים.

ראיה נוספת למצב דברים זה ניתן למצוא בכתבה למטה שפורסמה היום בדה-מרקר על ידי הכתב נועם בר. כפי שעולה מהכתבה, מביקורת שערך אגף שוק ההון במשרד האוצר, נמצא כי "במשך שנים נהגו חברות ביטוח להשאיר אצלן כספים שהן היו צריכות להחזיר למבוטחים בפוליסות הביטוח הסיעודי". ראו למטה הכתבה בשלמותה. ולמי שהיה ספק בצורך ובחשיבות של רגולציה הדוקה בתחום ביטוחי זה - להלן עוד ראיה בנדון.

תביעה ייצוגית בגין גביית יתר - ביטוח סיעודי פרטי

הסוגיה של הביטוח הסיעודי הפרטי הולכת להעסיק את עולם המשפט בצורה יותר ויותר רצינית בשנים הקרובות.
מחד - מדובר בשירות חברתי חיוני.
מאידך - ישנן חברות ביטוח אשר מנסות לפגוע בזכויות של מבוטחיהן.
בימים אלה התפרסם כי אושרה תביעה ייצוגית נגד מספר חברות ביטוח המספקות פוליסות ביטוח סיעודי פרטי - אשר המשיכו לגבות פרמיה ממבוטחיהם למרות שמקרה הביטוח - כלומר, הפיכת הלקוחות סיעודיים - התרחשה.
בפועל, למרות שהמבוטחים הפכו לסעודיים, והחלו לקבל את גמלת הסיעוד - המשיכו חברות הביטוח לגבות פרמיה חודשית.
לדיווח:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000476769&fid=

פרמיית ביטוח סיעודי וחברת הביטוח דיקלה

רבים עושים ביטוח סיעודי כדי להגן על עצמם כלכלית מפני מצב שבו יהפכו להיות סיעודיים בעת זקנתם.
רבים סבורים כי עם הפיכתם לסיעודיים - לא יהיו חייבים יותר בתשלום פרמיית הביטוח - שכן "מקרה הביטוח" אכן התרחש.
ואולם, כפי שפורסם ברשימתו של עו"ד חיים קליר (ראו קישור), חברת הביטוח דיקלה סברה אחרת - והמשיכה לגבות פרמיית ביטוח גם מקשישים שהפכו להיות סיעודיים.
רק בעקבות פניה לבית המשפט - קבע זה שאסור לחברת הביטוח דיקלה להמשיך ולגבות את הפרמיה, והורה לה להשיב את דמי הפרמיה שכבר ניגבו.
מה שמעניין וחשוב בסיפור הזה הוא כרגיל העובדה שרק בזכותם של זקנים ובני משפחותיהם שלא ויתרו על זכויותיהם - ניתן היה לחשוף את ההתנהגות הפסולה של חברת הביטוח דיקלה.
לפיכך, כל מי מיכם שמכיר ו/או יודע על אדם זקן שהפך לסיעודי וחברת הביטוח שלו - ובמיוחד חברת הביטוח דיקלה - ממשיכה ו/או המשיכה לגבות ממנו פרמיית ביטוח גם לאחר שהפך סיעודי - זה הזמן לתבוע בחזרה את הכספים!

על מהגרי עבודה בתחום הסיעוד לקשישים

דף מידע שהופץ בחודש האחרון על ידי קו לעובד מעורר מחשבות רבות – ונוגות – אודות תעשיית מהגרי העבודה בתחום הסיעוד בישראל. על פי הדוח, כמיליארד שקלים שנה, רובם ככולם בכסף "שחור", נגזלים על ידי אזרחים ישראלים מידי מהגרי העבודה המגיעים לארץ באופן חוקי.
לדברי קו לעובד, המרויחים הגדולים הם בעלי חברות התיווך (חברות כוח האדם וחברות הסיעוד), המקבלים בממוצע כ- 65% מן התשלום שנותן העובד במדינת מוצאו תמורת הזכות לעבוד בישראל בהיתר.
הבעיות הללו הן חמורות במיוחד בתחום הסיעוד של הקשישים. כך לדוגמא, משרד הפנים הצהיר אמנם כי נמצאים בארץ כ- 10,000 מהגרי עבודה מחוסרי מעסיק בענף הסיעוד, אך למרות זאת הוא מאפשר כניסה של עשרות אלפי עובדים חדשים מידי שנה.
במילים אחרות – לממשלה, למתווכים, ולמעסיקים - יש אינטרס כלכלי לעודד את הסחר במהגרי עבודה.
השאלה הנשאלת היא מה האינטרס של הקשישים הסיעודיים? התשובה היא כי האינטרס שלהם הוא לקבל שירות מקצועי, אמין ונאמן. טעות היא לחשוב כי האינטרס של הקשישים הוא לשלם בזול: תשלום בזול אולי חוסך כסף לזקנים – אבל הוא גורם לכך שהשירות שהם יקבלו יהיה טוב פחות, ובסופו של דבר יפגע בהם עצמם.
לפיכך, חשוב לראות במאבק לזכויות של מהגרי העבודה בתחום הסיעוד בקשישים כמאבק משותף של הזקנים ושל מהגרי העבודה – לזכויות עבודה הוגנות וראויות באופן שיבטיח גם למהגרי העבודה וגם לזקנים, שירות נאמן והגון.