חוברת זכויות אסירים זקנים

עמותת המשפט בשירות הזיקנה הוציאה לאור את : "חוברת הזכויות לאסירים זקנים ומבוגרים" החוברת נכתבה על ידי העמותה תוך שיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית והרשות לשיקום האסיר, ובמימון ועדת העיזבונות והקרן החדשה לישראל.
החוברת מפרטת, בצורה פשוטה ובהירה, על אפשרויות לשחרור מוקדם ממאסר (חנינה, שחרור על תנאי, שחרור מטעמים רפואיים, אופן הערעור על החלטות ועדות השחרורים ועוד) והן בתכנון משפטי בזיקנה (צוואות וירושות, הימנעות מטיפול רפואי מאריך חיים ועוד).
בנוסף להסברים, בחוברת מצויים דוגמאות וטפסים לבקשות השונות שכל אסיר יכול לערוך גם בין כתלי הכלא.
החוברת תופץ בקרב האסירים באמצעות הרשות לשיקום האסיר בבתי הכלא השונים בארץ.
החוברת מפורסמת במלואה גם באתר הבית של העמותה - www.elderlaw.org.il

האם לאשר נישואין של קטינים בגלל אימא נוטה למות?

בשאלה מעניינת זו דן לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריות (תמ"ש 6980/08). המסגרת המשפטית היתה בקשה של נערה בת 16 להינשא – כל זאת בניגוד לחוק גיל הנישואין התש"י-1950, הקובע כי גיל הנישואין המינימאלי הוא 17, אלא אם כן בית המשפט אישר בנסיבות מיוחדות לנער/ה בני 16 ומעלה להינשא.
הנסיבות המיוחדות שבגינן התבקש ההיתר במקרה זה היתה העובדה שאמו של החתן המיועד (שהוא בעצמו בן 28) חלתה בתקופה האחרונה במחלה קשה, היא עוברת סדרת טיפולים סבוכים וקשים, וסיכויי החלמתה קטנים. לפיכך, הואיל וימי האם ספורים, מבקשים לאפשר לה לחתן את בנה עוד בחייה.
בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע אין בנסיבות העניין כל נימוק הנוגע לטובת הקטינה: מדובר בנערה מבית חם ותומך, ממשפחה נורמטיבית, אשר גם בעלה המיועד הוא ממשפחה נורמטיבית. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי הנסיבה – כלומר, המחלה של אדם שלישי (במקרה זה, אימו של החתן המיועד), כל עוד אינה קשורה ב"טובת הקטינה", איננה יכולה להיות עילה חוקית להצדיק את הסטיה מהכלל המשפטי הקבוע בחוק ולפיו הגיל המינימאלי לנישואין הוא 17.
גישת בית המשפט מעוררת שאלות מעניינות: האם "טובת הקטינה" – איננה חובקת בתוכה גם מעגלי תמיכה משפחתיים נוספים? האם אינטרסים של הורים חולים ומזדקנים אינם כלולים במושג "טובת הילד"? והאם גישת בית המשפט איננה משקפת גישה צרה ואטומיסטית מידי של המושג "זכות"?

על ההצגה "גילה" - מאת גלית ליס

הפעם לכאורה אני הולך לכתוב אודות הצגה שאיננה נוגעת במישרין לנושא המשפט והזיקנה.
מדובר על הצגה מדהימה בשם "גילה" - מאת גלית ליס. מדובר בהצגה בהשתתפות "שורה של נשים עוצמתיות בחיוניותן, ובגרותן" היוצאות לחפש את טעם החיים. זוהי יצירה המשלבת בצורה מרשימה היבטים של תנועה, וידיאו, משחק, מוסיקה, הומור וסיפורי חיים. אכן, מדובר במופע מרגש הנוגע במישרין בסוגיות של הגדרת הזיקנה וההזדקנות.
המשתתפות - כולן מנהיגות בתחומן - כוללות את: מירי לרמן-באר, מרים גבריאלי, רות בן-ישראל, רות גלר, רינה רון, ותלמה דים.
כאמור, הגם שאין ההצגה עוסקת במישרין בתחום המשפט והזיקנה - בעקיפין היא קשורה לכך: מדובר על הצגה שלמעשה מחזקת את הטיעון כי הדרך להתמודד נגד גילנות ואפליית זקנים היא באמצעות מאבק, עמידה על זכויות, ואי-ויתור לעצמינו ולחברה. לפיכך, ההצגה משתלבת היטב עם המסר של תחום המשפט והזיקנה ככלי נוסף בהפיכה להחזרת הכבוד העצמי לזקנים בחברה הישראלית.
מומלץ !!!!
למי שמעוניין ביותר פרטים - מוזמן ליצור קשר עם היוצרת גלית ליס: galit.liss@gmail.com