יום חמישי, 31 במרץ 2011

נגישות לרכבת לקלנועיות

סוגיית הנגישות למקומות ציבוריים לאנשים המתניידים בעזרת קלנועית הופכת להיות סוגיה חשובה בהתחשב בגידול של זקנים ואנשים עם מוגבלות המשתמשים בכלי זה לניידותם.
בעקבות תביעה משפטית ייצוגית שהוגשה נגד הרכבת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות  השיגה הסדר עם רכבתישראל בדבר כניסה לרכבת בקלנועית.
תתאפשר כניסתו של אדם עם מוגבלות המתנייד בקלנועית יחיד (במידות 120X80) למתחם הרכבת וכן לרכבת עצמה, כל עוד משקל האדם והקלנועית יחד אינו עולה על 250 ק"ג.
הרכבת לא תתנה מתן שירות לאדם עם קלנועית כאמור בהצגת תעודת נכה.
ההסדר האמור יחול לתקופת ניסיון שתימשך כשנה, מחודש מרס 2011 עד פברואר 2012.

יום שני, 28 במרץ 2011

פיצוי למי שנשאל שאלה על גיל

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת ידיעות המכיל הרבה אינפורמציה רלבנטית וראויה.

ראו את הידיעה הבאה ביחס לפיצוי המגיע למי שנשאל באופן לא חוקי על גילו בתהליך קבלה לעבודה:

פיצוי למי שנשאל שאלה על גיל

תביעת חן כרמי נ' אבידר בע"מ (עב' (ת"א) 11229/08)

בימים אלו נחתם הסכם פשרה שהושג בין התובע, מר חן כרמי לבין קבלן שגייס עובדים עבור עיריית תל אביב, בשל הצבת תנאי סף מפלה מחמת גיל. כרמי ניסה להתקבל לעבודה כמפקח עירוני בעיריית תל אביב, ענה למודעה שפורסמה על ידי חברת אבידר, אולם עוד בטלפון נשאל לגילו ונמסר לו שהמשרה המוצעת מוגבלת עד גיל 35. נציבות השוויון הגישה כידידת בית הדין, עמדה התומכת בתובע. בהסכם הפשרה נקבע כי כרמי יקבל מהחברה פיצוי בגובה 25,000 ₪. הסדרי השיפוי בין אבידר לעיריית תל אביב, שהציבה את התנאי המפלה, נקבעו מחוץ לכתלי בית הדין.

מר כרמי, פנה לחברת אבידר בעקבות מודעה וביקש להתקבל למיון כמפקח בעיריית תל אביב. עוד בטלפון, בשיחה שהוקלטה, נשאל לגילו ונמסר לו כי לא ניתן לזמנו לראיון בשל היותו בן למעלה מבן 35. בעקבות זאת הוא פנה לראשונה, באמצעות "קו לעובד" לחברת אבידר ולעיריית תל אביב וקבל על הגבלת הגיל. רק לאחר פניה זו הזמינה אותו העיריה לראיון ודחתה אותו, לטענתה באופן מהותי.

מבחינה חוזית העירייה טענה בעבר כי ההתקשרות עם אבידר היא התקשרות עם חברת כוח אדם וכי האחריות מוטלת על אבידר, אבידר מצידה טענה כי היא התקשרה כקבלן שירותים והתניית הגיל הופיעה במכרז שפרסמה העיריה. מאוחר יותר טענה העירייה כי ההתקשרות עם אבידר הינה התקשרות עם חברת השמה ומשכך, עצם קיום הראיון בעירייה, פוטר את העיריה מאחריות.

הנציבות הגישה עמדתה כידידת בית הדין בתביעה להפליה מחמת גיל והתייחסה בעיקר לשאלת ההגנה על עובדים בעת התקשרויות חוזיות מורכבות (העסקה באמצעות קבלנים).

הנציבות טענה כי קיים חשש להפליה האסורה מחמת גיל. עצם קביעתו של רף גיל – כל גיל מבלי לבדוק את כושרו של העובד לגופו – יש בה, על פניו, הפליה אסורה. סעיף 9 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות קובע, כי נטל הראיה להוכיח שלא היתה הפליה מוטל על המעביד. אבידר הודתה בהפליה, אך הפנתה אל העירייה ואילו העירייה טענה כי לא הפלתה. לעמדת הנציבות, במקרים מסוג זה יש לספק הגנה מלאה למועמד לעבודה: נגע חברתי זה של דחיקת רגליהם של עובדים, שאינם צעירים (ויודגש כי התובע צעיר בלמעלה מעשרים שנה מגיל הפרישה הקבוע בחוק) והוצאתם לשולי החברה, תוך פגיעה בפרנסתם, בכבודם ובערכם העצמי – יש לעקור מן השורש. מגמת ההחמרה בהתייחסות של בתי המשפט לאפליה מחמת גיל המתבטא גם בהסכם פשרה זה, מסמנת למעסיקים ולרשויות לבדוק בציציותיהם ולהיטיב לטפל בתופעה מדאיגה זו.

יום שישי, 25 במרץ 2011

Mandatory Retirement: time to abolish?

נדמה שהמודעות לגילנות המגולמת בחובה הפרישה - מוכרת זה מכבר.
יחד עם זאת, עדיין קיימת "סטיגמה" שלילית נגד ביטול חובת הפרישה.
ייתכן שהדבר נעוץ בכך שאנשים מתבלבלים לחשוב שביטול גיל הפרישה משמעותו ביטול מוסד הפרישה או ביטול הזכות לצאת לפנסיה.
ואכן, חשוב להבהיר: המאבק לביטול גיל הפרישה איננו סביב ביטול הזכות לפנסיה או נגד מוסד הפרישה (שרבים מאיתנו מייחלים להגיע לאותו גיל שבו נקבל סוף סוף חופש מהעבודה).
הכוונה למעשה להפיכת חובת הפרישה לחופש פרישה: כלומר, לאפשר לאותם אלה (לא רבים) המעוניינים לעבוד, להיות מסוגלים לעשות כן מבלי שהפרישה מהעבודה תיכפה עליהם בניגוד לרצונם.
למאמר מעניין שפורסם בנדון השבוע בדה-מרקר, ראו הקישור דלעיל של עו"ד מיכל דמסקי.
TheMarker - לבטל את גיל הפרישה - שוק ההון