ואיפה הזקנים במאבק לצדק חברתי

אחת הדילמות סביב המאבק החברתי החשוב המתרחש בימים אלה היא שאלת "של מי המאבק"?

האם המאבק הוא של "צעירים", שאינם מסוגלים לרכוש דירה? שתלויים בהורים למחייה וללימודים? שכאילו נשכחו מהזירה החברתית?

או האם המאבק הוא של כלל החברה הישראלית: של נכים, נשים, אנשים עם מוגבלות, ערבים?

האם, לדוגמא, העלאת דרישות לצדק חברתי של זקנים מהווה "תפיסת טרמפ" של זקנים שכבר "זכו לחלקם ההוגן" בעוגה, או דווקא הצטרפות ראויה המבטאת סולידריות בין-דורית ראויה?

הדעות בנושא זה אינן חד משמעיות, ובקרב ארגוני זכויות זקנים נשמעות דעות מגוונות.

בחילוקי הדעות הללו יש לזכור שתי נקודות מרכזיות:

האחת: הזקנים של מחר הם הצעירים של היום. במילים אחרות, כל מאבק לצדק  חברתי ל"צעירים" בסופו של דבר מקרין גם על זכויותיהם העתידיות, דהיינו, על זכויותיהם בזיקנה. לפיכך, ראוי וצודק לתמוך במאבקים לצדק חברתי מתוך ראיה רב ובין דורית בהכרה של הקשר הבין דורי בנדון.

השניה: הצעירים של היום קשורים באופן הדוק לזקנים של היום: במסגרת העברות בין דוריות צעירים רבים נהנים מתמיכה של הוריהם, בין ברמה הכלכלית, ובין ברמה המשפחתית והאישית. יש לזכור כי התשתית החברתית, האקדמית, הכלכלית, והפוליטית - שבזכותה יכולים ה"צעירים" של היום להפגין, למחות, ולדרוש את הצדק החברתי הצודק - הוא תוצר של עבודה קשה (טובה יותר או טובה פחות - אבל עדיין עבודה קשה) של ה"זקנים" של היום.

לפיכך, טעות תהיה לסווג מאבק במונחים של "צעירים" או "זקנים" שכן בסופו של יום "צדק חברתי" הוא צדק שחוצה גבולות גיל כאלה ואחרים, והוא מאבק לצדק כלל חברתי. לכן ברור ש"הזקנים" תומכים במאבק הנוכחי, וכי המאבק הזה הוא גם מאבק שלהם לא פחות מכך שהוא מאבקם של הצעירים.

ראו ההזמנה להפגנה למטה ותשקלו להצטרף:

על כשלון הגימלאים

תוצאות הבחירות ידועות.
לכל מי שזכויות הגימלאים חשובות - הלב לא היה יכול שלא לדאוב בשל כשלון הגימלאים.
יחד עם זאת, ברמה מסויימת מפלגת גיל "הרוויחה" את התבוסה שלה.
אינני מתכוון לפילוג הפנימי, לחשדות אודות שחיתות פנימית, ולקולות הצורמים שעלו מאופן התנהלות הסיעה בהקשרים שאינם נוגעים לזכויות הזקנים.
אני מתכוון בעיקר לפעילות - אי חוסר הפעילות המספק - בכל הנוגע לקידום האג'נדה הפוליטית שבגינה הסיעה נבחרה. בסופו של יום, המפלגה לא הותירה חותם של ממש ולא הצליחה לשנות את מצבם ומעמדם של הזקנים בישראל. סוגיות מרכזיות נותרו לא פתורות, כגון רמת קצבאות הזיקנה או מימון האשפוז הסיעודי הממושך.
ברמה מסויימת, המפלגה אף גרמה נזק: ככל הנראה בעתיד הנראה לעין אין סיכוי כי מפלגת גמלאים תצליח לשחזר את ההצלחה האלקטורלית ולעבור שוב את אחוז החסימה לכנסת; ועצוב מכך, ברמה מסויימת הכעס והאכזבה מהמפלגה אף העצימו את הסטראוטיפים השליליים אודות הזקנים ואודות הזקנה.

בחירות וזכויות זקנים

בעוד מספר ימים יתקיימו הבחירות הארציות לפרלמנט הישראלי - הכנסת.
בבחירות הקודמות, נעשתה היסטוריה, בשעה שמפלגת הגימלאים הצליחה להכניס שבעה מנדטים לכנסת.
באופן מצער, הצלחה היסטורית זו לא תורגמה להצלחה חברתית או משפטית, ולא הביאה עימה שינוי של ממש במצבם הכלכלי והחברתי של הזקנים בישראל.
מדובר על סוגיה מעניינת ברמה של הפוליטיקה של הזיקנה, מדוע מפלגה שכל תכליתה היתה לחולל שינוי במצבם של הזקנים בישראל - בסופו של דבר לא הצליחה לעשות כן.
כשלון זה איננו צריך לגרום לכל מי שזכויות הזקנים חשובות לו, להמשיך ולבחון את מצעי הבחירות של המפלגות השונות, ובין יתר הפרמטרים הרלבנטים, לבחון את עמדותיהן ביחס לזכויות הזקנים. לדוגמא, בחינת עמדתה של המפלגה שאתם שוקלים להצביע עבורה בנושאים כמו - שיעור קצבת הזיקנה הבסיסית לזקנים; צורת המימון והתמיכה באשפוז הסיעודי הממושך; אופן הקצאת המשאבים לשירותים חברתיים המעניקים שירותים לזקנים - הם רק מקצת הנושאים שניתן לחפש או לדרוש את ההתייחסות של המועמדים - בכדי לגבש עמדה בתחום.
שיהיו בחירות הוגנות, ומי ייתן שהמפלגה שתיזכה אכן תפעל לקידום זכויות הזקנים בישראל.