‏הצגת רשומות עם תוויות התנדבות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התנדבות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

זקנים, מתנדבים, ומערכת החינוך

  1. בימים אלה פורסם הדוח הראשון של פרוייקט עו"ז - עוצמה לזקנים, פרוייקט משותף של עמותת המשפט בשירות הזיקנה ועמותת "והדרת". הדוח עוסק במעורבותם ומקומם של זקנים במערכת החינוך. להלן תקציר המנהלים:
  2. בדומה לעולם המערבי בכללותו, גם החברה הישראלית מזדקנת. שילוב של עליה בתוחלת חיים לצד ירידה בשיעורי הילודה והגירה מבוגרת יחסית, גורמים לכך שבעשורים הקרובים, מספרם של הזקנים ושיעורם באוכלוסייה הישראלית יעלה באופן ניכר.
מערכת החינוך נקראת אף היא להתמודד עם תופעה חברתית זו בהקשרים רבים ומגוונים: חינוך מבוגרים וזקנים, יצירת מסגרות פעילויות משותפות, הוראת מדע הזיקנה, ופיתוח תוכניות לילדים ולזקנים, ביחד ולחוד, בדרכים שונות ומגוונות.
בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות יוזמות של המשרד לאזרחים ותיקים, משרד החינוך, וארגוני גמלאים, ישנה עליה במודעות לצורך לפתוח ולערב את מערכת החינוך בכל הנוגע לחינוך נגד גילנות- ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה. אולם, עד היום לא היה כמעט תיעוד או הערכה מסודרת של תוכניות אלה.
על רקע זה, סקר ראשוני זה,  בדק 311 אתרי אינטרנט של בתי ספר שונים ברחבי הארץ, במגזר היהודי, בכל רמות החינוך (יסודי, חט"ב, וחט"ע), ובכל סוגי ההתיישבות ומגזרי הפיקוח. הסקר בדק את מידת קיומן של פעילויות המשלבות זקנים בפעילות בית הספר, וכן את אופי הפעילויות תוך חלוקה ל-3 דפוסים: פעילויות בהן הילדים "חזקים" (הם "מלמדים" את הזקנים); פעילויות בהן הזקנים "חזקים" (הם מלמדים את הילדים); ופעילויות בהן הזקנים והילדים "שווים" (מעורבים בפעילות בה לאף צד אין יתרון ידע ברור על השני).
הממצאים העלו כי באופן כללי:
א.      רק מיעוט מבתי הספר דיווחו על פעילות עם זקנים (38 בתי ספר מתוך 311);
ב.      מרבית הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים הם חלשים ( 27 תוכניות מתוך 44);
ג.        מיעוט הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים חזקים (2 תוכניות מתוך 44);
ד.      מרבית הפעילויות היו בחט"ב ובחט"ע, ומיעוטם היו בביה"ס היסודיים;
ה.      ישנן עדויות ליזמויות מקוריות וחדשניות בתחום מעורבות זקנים במערכת החינוך.
ההמלצות העיקריות בעקבות ממצאים אלה הם:
א.      יש לעודד הגברת היקף הפעילות של בתי ספר עם אוכלוסיית הזקנים.
ב.      יש לתמרץ פעילויות שבהן דפוס הפעילות המשותף הוא על בסיס יחסי כוחות שוויוניים בין הילדים ובין הזקנים, או על בסיס שבו הזקנים הם בעלי הכוח.
ג.       יש לשים דגש  על הגברת הפעילות בבתי הספר היסודיים.
ד.      יש להגביר את המחקר המלווה והמעריך את היתרונות והחסרונות של דפוסי הפעילות השונים על מנת להבין איזה פעילויות מצליחות יותר במניעת גילנות.
הסקר נגוע במגבלות הנובעות משיטת המחקר, אשר התבססה על דיווחים באתרי האינטרנט של בתי ספר במהלך סוף 2010 ותחילת 2011, ולא על בדיקה בפועל של הפעילויות עצמן (במיוחד במגזרים הדתיים והערביים).
 

יום שישי, 24 בספטמבר 2010

דיווח בעיתונות על התוצאה בבג"צ המשמר האזרחי

בהמשך לפוסט הקודם, להלן הכתבה שפורסמה היום בידיעת אחרונות אודות התוצאה בעתירה לבג"צ בנושא של אפליית מתנדבים מבוגרים במשמר האזרחי:

יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

התנדבות בזיקנה - עוד אכזבה מבית המשפט העליון

בדממה דקה וכמעט ללא הד ציבורי, ניתן בסמוך לפני ראש השנה פסק דין מאכזב נוסף מטעם בית המשפט העליון (מאכזב מזווית מבטם של קידום מעמדם של הזקנים בישראל).
בפסיקה בעתירה המוכרת כבג"צ 7957/07 עוזי שדה ואח' נ. השר לביטחון פנים ואח' נדונה החוקיות של נהלי המשמר האזרחי לפיהם גיל הגיוס המקסימאלי למשמר האזרחי הוא 65 ואילו גיל הפסקת הפעילות ההתנדבותית הוא בכל מקרה גיל 75.
העותרים, עוזי שדה ומאיר כהן - מתנדבים ותיקים במשמר האזרחי, ילידי 1936, ו- 1924 (בהתאמה), יחד עם עמותת המשפט בשירות הזיקנה, עמותת יד ריבה, והסתדרות הגמלאים בישראל, עתרו נגד חוקיות השימוש בגיל כרונולוגי כאמת מידה חוקית להפסקת פעילותם, וטענו כי שימוש באמת המידה הגילאית מבטאת גילנות ואפליית מתנדבים זקנים.
בית המשפט העליון (פסק הדין ניתן על ידי כב' השופטת חיות, אליה הצטרפו בהסכמה כב' השופטים דנציגר ועמית) דחה את העתירה, תוך שהוא קובע שבהתחשב בכך שמודל הפרישה של עובדים בישראל הוא מודל גיל פרישה אחיד ולא גיל פרישה אינדבידואלי, ובהתחשב בחפיפה שבין המשימות והתפקידים המוטלים על שוטרים ועל מתנדבי משמר האזרחי, הרי שאופק ההתנדבות של מתנדבי המשמר האזרחי עולה באופן משמעותי על אופק ההעסקה של שוטרים מן השורה, ולפיכך אינו בלתי סביר.
לעניות דעתי - ויש להודות שכמי שהיה מעורב באופן אישי בעתירה אינני אובייקטיבי או ניטרלי - פסק הדין הינו שגוי לא רק במובן זה שהתבונן על מעמדם של מתנדבים זקנים בהשוואה לעובדים מן השורה, לא רק במובן זה ש"סגר את הדלת" בפני אפשרות התרומה של זקנים למשמר האזרחי, ולא רק במובן זה שבית המשפט העליון התעלם מתופעת הגילנות והשלכותיה - אלא שבסופו של יום בית המשפט הוסיף נדבך נוסף לאפשרות לפגוע בזקנים רק בגלל גילם הכרונולוגי וללא כל קשר ליכולותיהם, העדפותיהם, או תכונותיהם האישיות.
מצער שזוהי גישתו של בית המשפט העליון בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ואחת; מצער גם שפסיקה זו לא זכתה להד ולדיון ציבורי הולם.
אין אלא לקוות כי השנה הבאה תהיה שנה טובה יותר בכל הנוגע להכרה בזכויותיהם של הזקנים בישראל.
להלן הקישור לפסק הדין המלא: