- בימים אלה פורסם הדוח הראשון של פרוייקט עו"ז - עוצמה לזקנים, פרוייקט משותף של עמותת המשפט בשירות הזיקנה ועמותת "והדרת". הדוח עוסק במעורבותם ומקומם של זקנים במערכת החינוך. להלן תקציר המנהלים:
- בדומה לעולם המערבי בכללותו, גם החברה הישראלית מזדקנת. שילוב של עליה בתוחלת חיים לצד ירידה בשיעורי הילודה והגירה מבוגרת יחסית, גורמים לכך שבעשורים הקרובים, מספרם של הזקנים ושיעורם באוכלוסייה הישראלית יעלה באופן ניכר.
מערכת החינוך נקראת אף היא להתמודד עם תופעה חברתית זו בהקשרים רבים ומגוונים: חינוך מבוגרים וזקנים, יצירת מסגרות פעילויות משותפות, הוראת מדע הזיקנה, ופיתוח תוכניות לילדים ולזקנים, ביחד ולחוד, בדרכים שונות ומגוונות.
בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות יוזמות של המשרד לאזרחים ותיקים, משרד החינוך, וארגוני גמלאים, ישנה עליה במודעות לצורך לפתוח ולערב את מערכת החינוך בכל הנוגע לחינוך נגד גילנות- ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה. אולם, עד היום לא היה כמעט תיעוד או הערכה מסודרת של תוכניות אלה.
על רקע זה, סקר ראשוני זה, בדק 311 אתרי אינטרנט של בתי ספר שונים ברחבי הארץ, במגזר היהודי, בכל רמות החינוך (יסודי, חט"ב, וחט"ע), ובכל סוגי ההתיישבות ומגזרי הפיקוח. הסקר בדק את מידת קיומן של פעילויות המשלבות זקנים בפעילות בית הספר, וכן את אופי הפעילויות תוך חלוקה ל-3 דפוסים: פעילויות בהן הילדים "חזקים" (הם "מלמדים" את הזקנים); פעילויות בהן הזקנים "חזקים" (הם מלמדים את הילדים); ופעילויות בהן הזקנים והילדים "שווים" (מעורבים בפעילות בה לאף צד אין יתרון ידע ברור על השני).
הממצאים העלו כי באופן כללי:
א. רק מיעוט מבתי הספר דיווחו על פעילות עם זקנים (38 בתי ספר מתוך 311);
ב. מרבית הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים הם חלשים ( 27 תוכניות מתוך 44);
ג. מיעוט הפעילויות היו מסוג שבהן הזקנים חזקים (2 תוכניות מתוך 44);
ד. מרבית הפעילויות היו בחט"ב ובחט"ע, ומיעוטם היו בביה"ס היסודיים;
ה. ישנן עדויות ליזמויות מקוריות וחדשניות בתחום מעורבות זקנים במערכת החינוך.
ההמלצות העיקריות בעקבות ממצאים אלה הם:
א. יש לעודד הגברת היקף הפעילות של בתי ספר עם אוכלוסיית הזקנים.
ב. יש לתמרץ פעילויות שבהן דפוס הפעילות המשותף הוא על בסיס יחסי כוחות שוויוניים בין הילדים ובין הזקנים, או על בסיס שבו הזקנים הם בעלי הכוח.
ג. יש לשים דגש על הגברת הפעילות בבתי הספר היסודיים.
ד. יש להגביר את המחקר המלווה והמעריך את היתרונות והחסרונות של דפוסי הפעילות השונים על מנת להבין איזה פעילויות מצליחות יותר במניעת גילנות.
הסקר נגוע במגבלות הנובעות משיטת המחקר, אשר התבססה על דיווחים באתרי האינטרנט של בתי ספר במהלך סוף 2010 ותחילת 2011, ולא על בדיקה בפועל של הפעילויות עצמן (במיוחד במגזרים הדתיים והערביים).
