‏הצגת רשומות עם תוויות קבורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קבורה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 בינואר 2011

ועוד על הזכות לבחור בהסדרי הקבורה


הזכות לעצב את הסדרי הקבורה של אנשים המבקשים להיקבר בדרכים חילופיות מגיעה יותר ויותר לבתי משפט בישראל.
הדבר כמובן הינו חלק מתופעה של אינדבידואליזם ותכנון אישי גם לאחר המוות.
זה מקרוב הנושא הגיע שוב להכרעת ביהמ"ש המחוזי בהקשר של בקשה מטעם אמה ואחיה של מנוחה, לצו מניעה שיאסור על שריפת גופתה.
בית המשפט דחה את הבקשה וקיבל ביהמ"ש את טענת בתה ובעלה של המנוחה שטענו כי במהלך חייה אכן הביעה המנוחה את רצונה שלאחר מותה תישרף גופתה.
בית המשפט התייחס לכך שמתוך שמירה על כבוד המנוחה יש לקיים את רצונה וכי כבוד המת הינו עיקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי ומזכותו לאוטונומיה אישית.
לפסק הדין:


 

יום ראשון, 25 במאי 2008

על תרומת הגופה למדע

למי שהיה ספק בחשיבות התכנון מראש ועיגון הרצונות של היחיד במסגרת משפטית מחייבת - בא סיפורה של גב' ציפורה כרמלי וחזר וחיזק את הצורך לא להשאיר דברים שחשובים לנו - ללא תכנון מראש.
גב' כרמלי ביקשה לפני מותה כי גופתה תעבור לאוניברסיטת תל אביב - כתרומה למען המדע.
ואולם, לאחר מותה, בעוד שביתה ביקשה למלא את בקשתה ורצונה, פנה בנה לארגון זק"א והחל לנהל מאבק משפטי לקבור את אימו תוך הפרת בקשתה ורצונה.
כפי שדווח ב- YNET בית המשפט דחה את דרישת הבן וקבע כי יש לכבד את רצונה של גב' כרמלי.
אין ספק כי אילולי הביעה גב' כרמלי את רצונה הברור לפני מותה לא ניתן היה לכבד את רצונה.
לפיכך, כל מי שחשוב לו להסדיר לא רק את סידורי לוויתו, תרומת איבריו, או תרומת גופו לאחר מותו - אלא גם כל מי שחשוב לו להסדיר ולקבוע מראש כיצד יטופל בשלבים הסופיים לחייו בעת היותו לא כשיר - מוטב לו להכין מראש את המסמכים המשפטיים שיבטיחו את קיום רצונו - בעוד מועד.

יום שלישי, 29 באפריל 2008

על שריפת גופות

ילדה קטינה הלכה לעולמה. הוריה מבקשים לשרוף את גופתה. הדבר נודע לחברת הקדישא וזו מזדרזת לרוץ לבית המשפט ולהגיש את התנגדותה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא גדעון גינת) (בש"א 6082/08) דחה את התנגדות חברת הקדישא. קובע בית המשפט כך: "החלטות בקשר לטיפול בגופתו של נפטר צריכות להתקבל ע"י החוג המשפחתי המצומצם של בן הזוג, ילד, הורה, אח ואחות. רק לאלה מעמד בנושא האמור. בעניינו, החוג המשפחתי המצומצם של המנוחה, החליט בנושא אופן הטיפול בגופה ואין הוראה בדין המאפשרת לבית המשפט להתערב בהחלטה זו." בעקבות החלטה זו המשפחה הגשימה את רצונה ושרפה את גופת הבת.
יש בכך מסר שיפוטי רחב יותר: זכותינו לבחור לעצב את הליכי הקבורה שלנו, ובהנחה שהמשפחה הקרובה לנו תכבד את רצוננו, אנו גם יכולים לבקש מראש ולהבטיח כי גופתינו תישרף ולא תיקבר - אם כך אנו רוצים וכך אנו מעדיפים.
למרות שבאופן אישי טקס הקבורה היהודי והתפיסה הבסיסית של "מעפר באת ואל עפר תשוב" נראה לי מאוד - עדיין אני סבור כי זכותו של כל אדם לבחור, אם הוא רוצה בכך, שגופתו תישרף.