לתכנן לאחרי המוות - המימד הדיגיטלי

לרבים מאיתנו יש פייסבוק, דואלים, טוויטר, בלוגים, לינקדאין, ועוד אפליקציות תקשורת וחיברות המבוססות אינטרנט.

מה קורה לכל אלה אחרי שאנחנו מתים? האם הם ממשיכים "לחיות" גם אחרי מותנו? והאם ליורשים שלנו יש אפשרות או "זכות" לעשות בהם ככל העולה על רוחם? ראו הכתבה המעניינת הבאה המדגישה את החשיבות של הצורך - במסגרת התכנון העתידי לקראת הזיקנה ולאחר המוות - לתת את הדעת גם על המימדים הדיגיטליים של חיינו אחרי מותנו.
להלן הקישור:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774110

האם רוצח יכול לרשת את אימו שרצח?

שאלה חוקית מעניינת: האם על אף הכלל הבסיסי בחוק הירושה לפיו רוצח אינו רשאי לרשת את הקורבן לרצח שלו, יכול בכל זאת אדם לרשת את אימו בעקבות כך שלא הורשע ברצח מפאת מצבו הנפשי?

חוברת חדשה בתחום התכנון המשפטי לקראת זיקנה

בימים אלה יצאה לאור חוברת חדשה בשם "במבט לפנים: מדריך משפטי לתכנון משפטי לקראת ובעת זיקנה".
החוברת, שהוצאה לאור על ידי עמותת המשפט בשירות הזיקנה, ובאמצעות תמיכה מצד ועדת העזבונות שליד משרד המשפטים - מציגה בפני הקוראים בשפה קריאה ונגישה, מידע רב אודות קשת של כלי תכנון משפטיים לקראת הזיקנה, לרבות: תכנון משפטי בתחום הרפואי והימנעות מאפוטרופסות; תכנון משפטי ברכוש ובכספים, תכנון משפטי ביחסיים זוגיים;, ותכנון משפטי לאחר המוות.
עלות רכישת החוברת הינה 25 ש"ח כתמורה לעמותה וכיסוי עלויות המשלוח. מומלץ !
(למען הגילוי הנאות אציין שאני משמש כיו"ר בהתנדבות של העמותה ואני בהחלט "משוחד" בנדון.)

על תרומת הגופה למדע

למי שהיה ספק בחשיבות התכנון מראש ועיגון הרצונות של היחיד במסגרת משפטית מחייבת - בא סיפורה של גב' ציפורה כרמלי וחזר וחיזק את הצורך לא להשאיר דברים שחשובים לנו - ללא תכנון מראש.
גב' כרמלי ביקשה לפני מותה כי גופתה תעבור לאוניברסיטת תל אביב - כתרומה למען המדע.
ואולם, לאחר מותה, בעוד שביתה ביקשה למלא את בקשתה ורצונה, פנה בנה לארגון זק"א והחל לנהל מאבק משפטי לקבור את אימו תוך הפרת בקשתה ורצונה.
כפי שדווח ב- YNET בית המשפט דחה את דרישת הבן וקבע כי יש לכבד את רצונה של גב' כרמלי.
אין ספק כי אילולי הביעה גב' כרמלי את רצונה הברור לפני מותה לא ניתן היה לכבד את רצונה.
לפיכך, כל מי שחשוב לו להסדיר לא רק את סידורי לוויתו, תרומת איבריו, או תרומת גופו לאחר מותו - אלא גם כל מי שחשוב לו להסדיר ולקבוע מראש כיצד יטופל בשלבים הסופיים לחייו בעת היותו לא כשיר - מוטב לו להכין מראש את המסמכים המשפטיים שיבטיחו את קיום רצונו - בעוד מועד.

על צוואה באינטרנט

השינויים הטכנולוגיים מביאים עימם לבתי המשפט שאלות משפטיות מעניינות. זה מקרוב ניתנה החלטה על ידי הרשם לענייני צוואות (הרשם יוסף זילביגר, תיק מס' 104555) בשאלה המשפטית האם מסמך שהודפס דרך האינטרנט הוא צוואה כדין. אחת מצורות הצוואה המוכרות היא צוואה בכתב. הפונה ביקש לפסוק כי "בכתב" המשמעות גם בכל דרך אחרת – לרבות גם כתיבתה במחשב ושליחתה באינטרנט.
הרשם דחה את הבקשה תוך קביעה כי כאשר מדובר ב"צוואה בכתב" (בשונה מצוואה בפני עדים או בפני רשות) מדובר על כתב יד דווקא. ולפיכך, הגם שכותרת המסמך היתה "צוואה" שייתכן ומביעה את רצונו, לא ניתן מבחינה חוקית לאשר את הצוואה שכן אינה עומדת בדרישות הצורניות הבסיסיות הנדרשות על פי החוק.
פסיקה זו מצטרפת לפסיקות נוספות אשר דחו, לדוגמא, צוואה אשר הוקלטה בקלטת וידאו. ברוח דברים דומה גם ניתן להניח שהקלטה של צוואה ב- You Tube גם היא לא תחשב כצוואה תקיפה.
אכן ההחלטה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם הפסיקות הקודמות של בתי המשפט. השאלה הנשאלת היא האם לא הגיעה העת לשקול התאמת החוק למציאות הטכנולוגית המשתנה?