שנים מדברים על הצורך בביצוע רפורמה משמעותית בכל הנוגע לשירותי הסיעוד לאזרחים ותיקים בישראל. באופן מצער, עד היום לא אומצה תוכנית לאומית בתחום הסיעוד, ותוכניות שהוכנו בעבר (כגון התוכנית של סגן השר ליצמן בשעתו) - לא אומצו בפועל.
השנה, הוכנה מה שמכונה "תוכנית סיעוד לאומית" - אבל בפועל, אין למה שבוצע שום קשר אמיתי לתוכנית סיעוד לאומית, אלא יותר תיקונים מינוריים במצב הקיים - ללא שום ראיה כוללת, רחבה או ארוכת טווח.
עיקרי השינויים שבוצעו כללו: שינוי מנגעון קביעת גובה גמלת הסיעוד באופן שמאמץ מעבר ל- 6 רמות של גמלה (למטפלים ישראליים) (במקום 3 הרמות במצב שקדם לשינוי), וכן הגדלת היקף יחידות השירות לרמות התלות הגבוהות (עד כדי מקסימום של 30 יחידות שירות).
שינוי משמעותי נוסף נוגע לחופש הבחירה והיכולת לבחור בגמלה בכסף (תשלום כספי) במקום בשירות בעין (באמצעות קבלת שירות במישרין מתאגידי הסיעוד). נושא זה היה שנוי במחלוקת, אבל בסופו של יום תפיסת העולם המעניקה חופש בחירה לאזרחים הותיקים גברה.
בנוסף, הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי אשר אמור "להפחית את הביורוקרטיה" הקשורה לתחום הסיעוד, לרבות יצירת טופס בקשה אחיד בתחום הסיעוד, וכן יצירת מבחן אחיד בכל הנוגע לבחינת מידת התלות (ADL) בכל גופי הממשלה.
מדובר בשינויים חשובים וחיוביים, אשר מחד - מעניקים חופש בחירה לאזרחים הותיקים, ומאידך - מגדילים את היקף התמיכה הסיעודית לאותם אזרחים ותיקים ברמות הסיעוד הגבוהות.
יחד עם זאת, התיקונים הללו אינם מתמודדים עם הסוגיות המרכזיות שעדיין מצויות בתחום, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הממושך המוסדי, להשתתפות בני המשפחה בעלות האשפוז הסיעודי, ובמערך התיאום והתכלול של השירותים הסיעודיים לכל אורך הספקטרום הטיפולי. לבסוף, לא נפתרה בעיית מבחן ההכנסות כתנאי לקבלת גמלת הסיעוד - אשר מותירה את כל מעמד הביניים ומעלה מחוץ למעשה למערך הסיעוד, ו"דוחף" אותו למערך הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, שעלותו לשוק ולפרט הם גבוהים ביותר, והם אינם "שלובים"במערך הסיעוד הכולל באופן אינטגרטיבי.
יש אם כך לקוות כי יבוא יום שבוא באמת תבוצע תוכנית סיעוד לאומית לאזרחים הותיקים בישראל.
השנה, הוכנה מה שמכונה "תוכנית סיעוד לאומית" - אבל בפועל, אין למה שבוצע שום קשר אמיתי לתוכנית סיעוד לאומית, אלא יותר תיקונים מינוריים במצב הקיים - ללא שום ראיה כוללת, רחבה או ארוכת טווח.
עיקרי השינויים שבוצעו כללו: שינוי מנגעון קביעת גובה גמלת הסיעוד באופן שמאמץ מעבר ל- 6 רמות של גמלה (למטפלים ישראליים) (במקום 3 הרמות במצב שקדם לשינוי), וכן הגדלת היקף יחידות השירות לרמות התלות הגבוהות (עד כדי מקסימום של 30 יחידות שירות).
שינוי משמעותי נוסף נוגע לחופש הבחירה והיכולת לבחור בגמלה בכסף (תשלום כספי) במקום בשירות בעין (באמצעות קבלת שירות במישרין מתאגידי הסיעוד). נושא זה היה שנוי במחלוקת, אבל בסופו של יום תפיסת העולם המעניקה חופש בחירה לאזרחים הותיקים גברה.
בנוסף, הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי אשר אמור "להפחית את הביורוקרטיה" הקשורה לתחום הסיעוד, לרבות יצירת טופס בקשה אחיד בתחום הסיעוד, וכן יצירת מבחן אחיד בכל הנוגע לבחינת מידת התלות (ADL) בכל גופי הממשלה.
מדובר בשינויים חשובים וחיוביים, אשר מחד - מעניקים חופש בחירה לאזרחים הותיקים, ומאידך - מגדילים את היקף התמיכה הסיעודית לאותם אזרחים ותיקים ברמות הסיעוד הגבוהות.
יחד עם זאת, התיקונים הללו אינם מתמודדים עם הסוגיות המרכזיות שעדיין מצויות בתחום, בעיקר בכל הנוגע לטיפול הממושך המוסדי, להשתתפות בני המשפחה בעלות האשפוז הסיעודי, ובמערך התיאום והתכלול של השירותים הסיעודיים לכל אורך הספקטרום הטיפולי. לבסוף, לא נפתרה בעיית מבחן ההכנסות כתנאי לקבלת גמלת הסיעוד - אשר מותירה את כל מעמד הביניים ומעלה מחוץ למעשה למערך הסיעוד, ו"דוחף" אותו למערך הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, שעלותו לשוק ולפרט הם גבוהים ביותר, והם אינם "שלובים"במערך הסיעוד הכולל באופן אינטגרטיבי.
יש אם כך לקוות כי יבוא יום שבוא באמת תבוצע תוכנית סיעוד לאומית לאזרחים הותיקים בישראל.
